מאת הרב חיים הבר, באר שבע
מבוסס על לקוטי שיחות ו/308; טז/529; שיחת י' שבט תשמ"ו * זמן משוער: 8 דקות
פתיחה: ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות (חצי דקה)
שבת שלום ושנה טובה לאילנות! ט"ו בשבט הגיע, "ראש השנה לאילנות", ולכבודו אנו אוכלים פירות מיוחדים: תמרים, תאנים, צימוקים, שקדים, פפאיה ועוד ועוד.
אבל כל שנה עולה מחדש השאלה: למה אנחנו – בני האדם – צריכים לחגוג את החג של האילנות?
המשל: השורשים, העץ והפירות (2 דקות)
התשובה המפורסמת מופיעה בפסוק "כי האדם עץ השדה" (דברים כ/יט) – האדם דומה לעץ השדה.
בעץ יש שלושה מרכיבים: 1) יש את השורשים, 2) יש את העץ עצמו (הגזע, הענפים והעלים), 3) ויש את הפירות. ללא ספק, המטרה העיקרית של העץ זה דווקא הפרי שהוא מוציא[1].
בדרך כלל, אנחנו אוהבים את הפרי בגלל שהוא טעים ומזין. האמת היא, שיש בתוך הפרי כוח הרבה יותר חזק – יש בתוכו "כוח גרעיני", אלו הגרעינים. הגרעינים יכולים להיות קטנים מאוד, אבל כל גרעין בודד יכול להצמיח עץ שלם, ומהעץ הזה תוכל להצמיח פרדסים ענקיים של עצים.
- לדוגמה: בכפר חב"ד יש אנשים שקיבלו מהרבי אתרוג מזן מהודר ("קלבריה"). הם שתלו את גרעיני האתרוג, ומזה יש להם היום פרדס גדול של אתרוגים. מאתרוג אחד יצאו אלפי אתרוגים.
הנמשל: האמונה, האישיות והמעשים הטובים (2 דקות)
אומרת התורה "כי האדם עץ השדה". גם באדם יש שלושה מרכיבים: 1) יש שורשים, 2) יש עץ, 3) ויש פירות. השורשים זה האמונה, העץ עצמו זה האופי האישי של האדם, והפירות – אלו המעשים הטובים שהוא עושה. כמו שנאמר "פירותיהם של צדיקים – מצוות ומעשים טובים".
האמונה חשובה מאוד, גם האישיות חשוב מאוד, אבל המטרה העיקרית זה דווקא הפירות – המעשים הטובים שהאדם עושה.
בתוך כל מעשה טוב יש גרעינים – המעשה הקטן הזה יכול להצמיח בעקבותיו עוד הרבה מעשים טובים, כמו שנאמר "מצוה גוררת מצוה[2]". כאשר אתה עושה מעשה טוב – זה יכול להשפיע על מעגל האנשים סביבך לעשות מעשים טובים, והם ישפיעו על אנשים אחרים, וכן הלאה. ההיסטוריה הוכיחה, שכל הדברים הגדולים התחילו במעשה קטן אחד.
- כי כל מעשה טוב הוא כמו גרעין שנשתל באדמה, ויכול להצמיח עץ שלם;
- כי כל מעשה טוב הוא כמו נר דולק, שיכול להדליק אלפי נרות[3];
- כי כל מעשה טוב הוא כמו אבן קטנה שנזרקת למים, ויוצרת סביבה אלפי גלים.
דוגמה: פצצה גרעינית (2 דקות)
הדוגמה החזקה ביותר לכוח של מעשה קטן זו הפצצה הגרעינית. פעם חשבו שכדי שפצצה תהיה חזקה יותר, היא צריכה להיות גדולה יותר; ככל שהפצצה יותר גדולה ועם יותר חומר נפץ – כך היא פצצה יותר חזקה.
אבל אז גילו את הכוח הגרעיני. גילו שבכל אטום קטן יש כוח גרעיני אדיר, שרק צריך לדעת איך לשחרר אותו. וכאשר משחררים אותו, הוא יוצר "תגובת שרשרת" שמביאה לפיצוץ גרעיני רב עוצמה. הבינו שזה לא עניין של גודל ושל כמות, אלא עניין של איכות.
מורי ורבותי! לכל אחד מאיתנו יש כוח גרעיני. לכל מעשה טוב שאנחנו עושים יש כוח גרעיני. לפעמים אנו נוטים לזלזל בכוחו של אדם בודד, בכוחו של מעשה בודד, וחושבים איך זה יכול לשנות את העולם.
אבל האמת היא, שלכל אדם בודד ולכל מעשה בודד יש "כוח גרעיני" אדיר. כל מעשה בודד הוא כמו פצצה גרעינית, שמייצרת תגובת שרשרת ארוכה[4]. כל מעשה בודד הוא כמו גרעין שנשתל באדמה, ומצמיח עץ שלם. זה הכוח הגרעיני היהודי.
מעשה בפועל: "שבת אחת, עולם אחד" (2 דקות)
השבת הזו, שבת ט"ו בשבט, הוכרזה בעולם כולו כשבת מיוחדת שבה כל אחד מאיתנו יוסיף במעשים טובים, בסימן "שבת אחת, עולם אחד".
המעשים הטובים שלנו יכולים לשנות את העולם[5]. הרמב"ם פוסק להלכה כי העולם כולו נמצא על כף המאזניים. בצד אחד יש זכויות ובצד השני יש חובות. אם אדם עושה מעשה טוב אחד – הוא יכול להכריע את כף המאזניים לכף זכות, ולגרום לעצמו ולעולם כולו ישועה והצלה.
אם כל אחד מאיתנו יעשה השבת הזאת עוד מעשה חיובי – עוד לימוד תורה, עוד מצוה, עוד התחזקות בתפילה, עוד מעשה חסד, עוד החלטה טובה – בכוחנו 'להכריע את הכף' וליצור עולם חדש.
יהי רצון, שדברי התורה האלו יהיו כמו גרעין שנשתל בלבבות של כולנו, והגרעין הזה יצמיח בעקבותיו תגובת שרשרת ארוכה של מעשים טובים, שתביא לכולנו את הגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו אמן[6]. ----[1] סיפור – עץ נושא פירות: הרב שמואל לו סיפר בכינוס השלוחים, שלפני עשרות שנים, היה בית חב"ד בעיר לידז, אנגליה, שהתקשה לקבל אישור להרחבת המבנה. זאת, בשל התנגדות האחראי על העצים בעיר, שמצא במקום עץ עתיק בן למעלה ממאתיים שנה, וטען שאסור לגעת בו. השליח המקומי, הרב אנגיעלפי, שלח לרבי דו"ח על הפעילות במקום, ובין היתר ציין את ההתנגדות להרחבת בית חב"ד בגלל העץ העתיק. הרבי ענה בשאלה: "האם העץ נושא פירות"? השיבו לרבי: לא, הוא עץ סרק. התשובה לא איחרה לבוא: למחרת, הגיעה סופת הוריקן לעיר לידז, ועקרה לגמרי את אותו עץ עתיק... כך נסללה הדרך להרחבת בית חב"ד.
[2] סיפור – רק תאמר אמת: היה אדם שהחליט לחזור בתשובה, אך רצה 'תשובה קלה'. אמרו לו שיקח על עצמו קיום מצווה אחת בלבד, וזה יהווה תיקון על כל עניניו. שאל אותו יהודי איזה מצווה זאת תהיה? אמרו לו שיקח על עצמו לומר תמיד רק את האמת.
היהודי קיבל על עצמו את הענין בשמחה. והנה, הייתה לו הזדמנות לגנוב משהו בקלות, אך מיד חשש שאם מישהו ישאל אותו מה יש לך בכיסים? יהיה חייב להגיד את האמת... ועל דרך זה בכל המצוות. כך, החלטה אחת הביאה אותו לשמור את כל המצוות.
[3] סיפור – נר קטן שינה את הבית: הרבי סיפר פעם על ילדה קטנה שחברה השפיעה עליה להדליק נר שבת. אותה ילדה גדלה במשפחה רחוקה לגמרי מתורה ומצוות, וביקשה מאמה רשות להדליק נרות. האמא לא הסכימה בשום אופן, שהרי גם האמא עצמה לא הדליקה. אבל הילדה נדנדה וביקשה שבת אחרי שבת, עד שהאמא נשברה והסכימה. הילדה הדליקה נר, וביקשה מבני המשפחה שלא יזיזו את הנר ולא יכבו אותו. אחרי כמה שבועות, הרגישו ההורים שזה לא מתאים לצפות בטלויזיה בשעה שנר שבת דולק, אז הפסיקו לצפות בטלויזיה. לאחר מכן הרגישו שזה לא מתאים לענות לטלפונים בשעה שהנר דולק, והפסיקו לענות. לאחר מכן הרגישה האמא שלא בנוח מהעובדה שהבת מדליקה והיא לא מדליקה, ואז האמא התחילה להדליק נרות שבת. משהדליקה נרות, לא הרגישה בנוח להדליק אש בשבת, והתחילה להכין את האוכל מערב שבת. וכך נוצרה "תגובת שרשרת" עד שהמשפחה כולה חזרה בתשובה.
והכול התחיל מנר קטן אחד...
[4] דוגמאות – ההשפעה של מעשה בודד: בזמננו העולם הפך להיות קטן יותר ("כפר גלובלי") וכל מעשה קטן יכול להשפיע על העולם כולו. ראינו זאת לאחרונה ב"מידת פורענות": וירוס השפעת, התחיל במקום קטן, ומשם עבר לכל העולם כולו; כמו כן עשרה מחבלים של 'אל קעידה' הצליחו לפוצץ את בנייני התאומים ולגרום לזעזוע עולמי. ואם כך ב"מידת פורענות", הרי ש"מרובה מידה טובה ממידת פורענות".
[5] סיפור – אני ואתה נשנה את העולם: השמועה מספרת על יהודי שנכנס ליחידות, והרבי אמר לו "אני ואתה נשנה את העולם"... הלה התרגש לשמוע את הדברים, אבל אז הרבי המשיך: "את העולם הקטן שבליבך"... כלומר: באמת, כדי שנוכל לשנות את העולם הגדול – השינוי צריך להתחיל מתוך העולם הקטן שלנו.
[6] סיפור – אילן אילן במה אברכך: רבי יצחק ורב נחמן נפגשו ושוחחו. כאשר נפרדו, ביקש רב נחמן ברכה מרבי יצחק. אמר לו: אמשול לך משל למה הדבר דומה – לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין, וצילו נאה, ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו, ושתה ממימיו, וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין! שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה! שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון שכל נטיעות יהיו כמותך. אף אתה – במה אברכך? אם בתורה – הרי תורה! אם בעושר – הרי עושר! אם בבנים – הרי בנים! אלא יהי רצון שיהיו צאצאי כמותך (תענית ה/ב).
וכך ברצוני לאחל לכל אחד מהמתפללים כאן – שהמעשים הטובים שלנו יצמיחו עוד מעשים טובים כמותם.