הכומר פגש את הגבאי של בית הכנסת והביע זלזול במצוות התורה. "אצלנו יש בסך הכול מצוות בודדות ואילו אתם מטריחים את האנשים במצוות וגזירות רבות שאין בהם טעם והיגיון". - "אתה טועה", השיב הגבאי בשלווה, "תבוא בשבת לבית הכנסת ואסביר לך את המשמעות של כל אחת מהמצוות".
בדיוק בשמונה בבוקר התייצב הכומר בפתח בית הכנסת והמתין להסברים. הוא ראה את האנשים נוטלים את הידיים וביקש להבין את משמעות המצווה. "אנו מטהרים את עצמנו כהכנה לעמידה לפני ה' בתפילה". אחר כך התעטפו המתפללים בטלית והגבאי הסביר כי אנו מזכירים לעצמנו את תרי"ג המצוות. אחרי התפילה הארוכה, הוציאו ספר תורה מהארון והכומר העייף ביקש להבין למה זה טוב. הגבאי הסביר בסבלנות כי כעת אנו שומעים את דברי ה' ונזכרים מה עלינו לעשות.
אחרי שהסתיימה הקריאה, עלה הרב על הבמה כדי לשאת את הדרשה השבועית. הוא הוציא שעון יד מוזהב והניח מולו. "מה משמעות הנחת השעון", ביקש הכומר לדעת. - "אה, זה חסר משמעות לחלוטין. אין לכך כל משמעות"...