מתוך ''אביהם של ישראל'' - חלק א' - עמוד 213
זהו סיפור שהנוגעים בדבר ביקשו לא לגלותו. אך כעת, כבר יש לנו רשות לספרו
לפני שנים רבות, כינס חכם ישועה בן שושן שליט"א מספר מקובלים גדולים ויחד הם הקימו בית דין.
בבית דין זה הם דנו בענייני גאולה ולאחר דין ודברים וסנגוריא גדולה על עם ישראל פסקו כי עם ישראל כבר ראוי לקבלת משיח צדקנו.
מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל כיהן כדיין באותו בית דין של אהבת ישראל, שהרי, מי מתאים יותר ממנו ללמד סנגוריא כזו על כלל ישראל?
בית דין זה התכנס כמעט מדי שנה בשנה, ערך דיונים רציניים, והיה פוסק, שוב ושוב, כי עם ישראל אכן מוכן לגאולה...
בליל ההלוויה של מו"ר הרב זצ"ל, מספר שעות לאחר היוודע הבשורה המרה, ניגש חכם ישועה בן שושן שליט"א, אל בני משפחת אליהו וסיפר להם את הסיפור.
בפיו הייתה בקשה אחת: שמו"ר הרב ייטמן עם אותו גזר הדין שפסק בית דינו. בני המשפחה הסכימו לכך, ומי שהסתכל היטב בהלוויה, מבעד לדמעות, יכל להבחין שבתוך התכריכים מבצבץ לו קלסר גדוש דפים. היה זה אותו קלסר בהם תייקו הדיינים הצדיקים את דיוניהם ופסיקתם שהגאולה צריכה להגיע.
"תיקח את זה איתך ותראה לבית דין של מעלה את הנימוקים שלנו כאן למטה" ביקש חכם ישועה ממו"ר הרב, "תאמר להם שעם ישראל, שעבר את כל גזירות השמד של הגויים ועדיין נשאר יהודי, כבר ראוי! תאמר להם שהגיע זמן הגאולה!"