איש וכלבו מתו ועלו לשמיים. הם הלכו בדרך האבנים המשתלבות מזהב…
במעלה גבעה לפניהם ראו שער מדהים עשוי כולו מפנינה, זוהר באור השמש.
כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח.
"סליחה" בעל הכלב אמר, "היכן אנו נמצאים?" - "בגן עדן", ענה האיש.
"אפשר לקבל כוס מים ?" שאל בעל הכלב.
"בודאי" ענה השומר בפתח "היכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים".
"האם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא ?" שאל המבקר.
"אני מצטער" ענה השומר, "איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס".
האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת.
הדרך הפכה להיות דרך עפר והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו.
מעבר לשער עמד איש שנשען על עץ וקרא ספר.
"סליחה" קרא לו המבקר "יש פה מים?"
"בטח היכנסו" ענה לו האיש.
הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם.
"תודה – מה זה המקום הזה ?" שאל המבקר.
"גן עדן" ענה לו האיש.
"זה מאוד מבלבל" המבקר אמר, "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן"
"אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא. שם זה גיהינום".
"ולא איכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם ?" התפלא בעל הכלב.
"לא" ענה לו האיש "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ".
גירסה חסידית
אברהם יצחק פרודנשטסקי חסיד וחברו נפטרו והגיעו לשמיים.
במעלה גבעה לפניהם היה שער מדהים, עשוי כולו מפנינה, זוהר באור השמש.
כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח.
''סליחה'', אומר החסיד, ''היכן אנחנו נמצאים?''
''בגן עדן'' ענה החסיד.
''איזה יופי" אמר החסיד אפשר לקבל כוס מים?''.
''בודאי'', ענה השומר שבפתח. ''הכנס ואדאג שיביאו לך כוס מים צוננים''.
''האם החבר שלי יכול להכנס גם הוא?'' שאל החסיד
''אני מצטער'', ענה השומר. לא, הוא לא יכול להכנס''.
החסיד החליט לוותר על המים והם המשיכו ללכת.
הדרך הפכה להיות דרך עפר, והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו.
מעבר לשער היה איש שנשען וקרא ספר.
''סליחה'' קרא לו החסיד, ''יש פה מים?''
''בטח. הכנסו'' ענה לו האיש.
הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם.
''תודה. מה זה המקום הזה?'' שאל החסיד.
''גן עדן'' ענה לו האיש.
''זה מאוד מבלבל'' אמר החסיד, ''השומר שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן''.
''אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא. שם זה גהינום''.
''ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם?'' התפלא החסיד
''לא'', ענה האיש.
''אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלו שמוכנים להשאיר את חבריהם בחוץ...