הגאון הרב משה פיינשטיין, היה בצעירותו רב בעיירה ברוסיה. באותה עיר, היה יהודי שעשה צרות לחברי הקהילה והיה מלשין עבור הממשלה. לפני מותו, הוא קרא לרב ואמר שהוא רוצה לשוב בתשובה על מעשיו הרעים, ולכן מבקש שהתיקון שלו יהיה בכך, שיקברו אותו בבדידות, מחוץ לבית הקברות היהודי, ובצורה מנוולת שתבזה את גופו.
אחרי כמה ימים הוא מת, אך הרב פיינשטיין פסק שלא יקיימו את בקשתו האחרונה. כיון שהאדם אינו בעלים על גופו ואין לו סמכות לקבוע על ביזוי גופו. ואכן, קברוהו כרגיל בתוך בית הקברות היהודי ובאופן מכובד כדרך העולם.
חלפו עוד כמה ימים ומשלחת של המשטרה הגיעה למקום. הם טענו ששמעו שקברו את אותו אדם בבושת פנים מחוץ לבית הקברות היהודי, והם רוצים לתבוע לדין את הנהגת הקהילה שציוותה על כך. כמובן, לקחו אותם לבית הקברות והראו להם, כי קברוהו כדרך ישראל במלוא הכבוד...