אחד האדמורי"ם אמר פעם לחסידיו בערב ראש חודש, שכל החודש תלוי ב"אנא" שאומרים בהלל. החסידים התווכחו אם הכוונה ל"אנא ה' הושיעה נא" או "אנא ה' הצליחה נא", ולמחרת כל בית הכנסת נחלק לשתי קבוצות: היו שצעקו בכל הכח "אנא הושיעה נא" והיו "אנא הצליחה נא".
אחר כך שאלו את הרבי לכוונתו והסביר שהתכוון בכלל לשורה אחרת: "אנה ה' כי אני עבדך". ושם ה"אנה" הוא בה"א, כי יהודי הוא מי ששואל את הקב"ה "לאן ללכת" והוא מיד הולך.