זכרון תרועה - תקיעת שופר משחזרת את רגעי הקירוב של בני ישראל עם ה'

רבי לוי יצחק מברדיטשוב נתן משל למצוות תקיעת שופר:

מלך גדול, נהג לפשוט את בגדי המלוכה ולשוטט בין האזרחים. פעם יצא מהארמון וטעה בדרכו. מבלי משים נכנס לעובי היער ולא הצליח להיחלץ משם. במשך שעות הוא רץ מכאן לשם, עד שזיהה מרחוק צריף קטן ורץ אליו בכוחותיו האחרונים. הדלת נפתחה בידי אדם מסביר פנים, אשר בלי לשאול שאלות מיותרות הניח ארוחה חמה והציע מיטה עבור האורח. בבוקר, המלך לחץ את ידו של המארח, גילה לו את זהותו האמיתית והכריז כי לעולם לא ישכח את החסד שלו.

חלפו שנים ואותו מארח, איש היערות, חטא כלפי השלטונות. הוא הובא לפני המלך ודינו נחתם למוות. רגע לפני שהובל אל הגרדום, פנה האיש אל המלך בבקשה אחרונה: 'ברצוני כי המלך ילבש את הבגדים שלבש באותו לילה גורלי כשנכנס לביתי'. זו הייתה בקשה אחרונה של נידון למוות והמלך נעתר לה. המלך לבש את הבגדים הישנים, וברגע אחד, צף ועלה במוחו אותו לילה נורא, כמו גם החסד המופלא שעשה איתו האיש. המלך הוריד ממנו את השלשלאות וביטל את גזר הדין...

(מועתק בלקו"ש לד/184).