מספרים על צדיק אחד, שרצה לדעת מי יהיה השכן שלו בגן עדן. הוא צם תעניות על גבי תעניות כדי לגלות את האדם הזה. סוף סוף גילו לו משמים כי השכן שלו גר באיזה כפר מרוחק. הוא מיהר לנסוע לשם, מתוך בטחון כי הוא הולך לפגוש עכשיו את הצדיק הנסתר של העולם. בדמיונו כבר ראה את אותו אדם יושב בחושך, לאור נרות ולומד ספרי קבלה עמוקים.
הוא הגיע לאותה העיר, ושאל היכן גר הצדיק? אף אחד לא ידע במה מדובר. הוא הלך לביתו של אותו אדם ונקש בדלת במתח. היא נפתחה בידי אדם ענק, שמן במיוחד. הצדיק התאכזב מהמראה הראשוני, אך היה בטוח שמדובר בצדיק נסתר, שמצניע את הליכותיו הקדושות. הוא ביקש להתארח שם מספר ימים.
במשך שלשה ימים, עקב אחרי אותו אדם, וראה אותו עושה בעיקר דבר אחד: אוכל!. דגים, בשר, עופות וכל מה שאפשר. אחרי שלשה ימים מאכזבים, פנה הצדיק אל המארח בצורה ישירה וסיפר כי חלם שהוא שכנו בגן עדן, ולכן הוא בטוח שהוא צדיק נסתר. על כן הוא דורש ממנו לגלות את סוד צדיקותו. "אינני צדיק ולא בן צדיק, ואינני יודע מה אתה רוצה מחיי".
הצדיק ראה שהוא ייצא מכאן בלי תשובה, ולכן ביקש לדעת לפחות דבר אחד: "אני רואה שאתה אוכל במידה חריגה, ורציתי לדעת האם יש לכך סיבה מיוחדת"? "כן, השיב המארח, יש לכך סיבה. לפני 30 שנה, אבא שלי הלך ברחוב ונתקל בקבוצת נערים גויים. הם היכו אותו עד זוב דם, עד שנפל ומת. באותו יום החלטתי שאני לא יהיה כמו אבי. אני אוכל הרבה ויהיה אדם חזק, וכך יהיו לי כוחות ללחום בגויים. מאז, בכל כפית שאני מכניס לפה, אני מכוון שאני אוכל "לשם שמים" - כדי שיהיה לי כח להכות את הגויים"..
כעת הבין הצדיק היטב את סוד צדיקותו של שכנו בגן עדן: הוא אדם שאוכל כל חייו לשם שמים.