מעשה באיכר, שמכר שקי תפוחי אדמה בשוק. הגיע אדם עשיר ורצה לקנות ממנו כמות גדולה של שקים. הם סיכמו ביניהם כי יתחילו לספור את השקים, על כל שק יניח העשיר בצד מטבע של קופיקה אחת, ואחר כך ייתן על כל קופיקה את המחיר המלא של השק.
הקופיקות החלו להיערם זו על זו, והאיכר הטיפש חמד את המטבעות וגנב כמה לעצמו. הוא לא הבין שכל קופיקה שווה את המחיר המלא של השק, ולכן כאשר הוא גונב לעצמו מטבע קטן – הוא מפסיד דמים של שק שלם...
עד"ז הצדקה היא עירבון לרווח גדול מלמעלה פי כמה, וכאשר אדם חומד לעצמו את הכסף הקטן, הוא מפסיד רווח גדול פי כמה...
(בשם החפץ חיים)