שמועה הגיעה לאוזנו של הבעש"ט: בעיר מז'יבוז' חי חייט פשוט, שאינו מוכר כאדם מיוחד, אך בזמן האחרון הוא החל לברך אנשים והברכות שלו מתקיימות באופן מלא. המופתים מתגלגלים בחנותו של החייט הזה בכל שטחי החיים. זה היה מוזר ואנשים חששו כי אולי הוא מתעסק עם עניינים קבליים ועוד כוחות מהסוג הזה.
רבני העיר רצו להחרים אותו, אך הבעש"ט ביקש תחילה לשוחח איתו. הוא שאל את החייט אם עשה איזה מעשה טוב לאחרונה והחייט סיפר שכן. לפני שלוש שנים, הוא נתקע בלי עבודה. הוא החליט לצאת עם חייט נוסף לסיבוב באחוזות של הפריצים מסביב ולחפש עבודה. שם משלמים כמובן הרבה יותר מאשר בעיר. באחת האחוזות, קיבלה אותם אשת הפריץ בשמחה ואמרה שהיא חוגגת בקרוב חתונה לבת שלה והיא מוכרחה חייטים באופן נואש. הם עבדו יום ולילה והכינו בגדי פאר לכל הנשפים שהתלוו לחתונה. הגברת הייתה מרוצה והשאירה אותם אצלה לשלוש שנים מלאות. אחרי פרק הזמן הזה, הם החליטו לחזור הביתה וקיבלו מהגברת סכום כסף גדול.
כשנכנסו העירה, שמעו קול בכי והמולה מאחד הבתים. התברר כי חתן וכלה יתומים תכננו להתחתן, אך אין להם פרוטה להוצאות החתונה והחתונה עומדת להתבטל. "הבטנו אחד על השני, כל אחד ידע איזה סכום גדול אנו נושאים בכיסינו, אך החבר שלי אמר שהוא מצטער מאוד. שלוש שנים הוא לא היה בבית והוא חייב את הכסף הזה לאשתו וילדיו. הוא הסתלק מהמקום והמשיך הביתה. אני, לעומת זאת, לא יכולתי לעמוד מול הצער של היתומים. השארתי להם את הכסף וחזרתי הביתה מבויש וחסר כל.
אך מאז קרה נס מופלא. השתניתי. הברכה שורה בפי וכל שאני אומר, מתקיים. אני מאחל לאנשים הצלחה – וזה עובד. כאילו אלוקים אמר לי את מה שאמר לאברהם: "ואברכה מברכיך ומקללך אאור"...