מסופר על האריז"ל שהיה אומר כל יום את כל סדר הווידוי בבכיות גדולות. מסביר תלמידו הנאמן, רבי חיים וויטאל כי האריז"ל הרגיש בעומק נפשו את החיבור ליהודים אחרים, ולכן הוא הרגיש צער בתוך הנפש מחטאים של יהודים אחרים, עד שאמר בכאב ווידוי בעצמו על החטאים הללו.