יענק'ל ומשה היו ידידים בלב ונפש. כל יום היו נפגשים בבית המרזח, מבקשים מהמלצר כוס יי"ש לכל אחד ואומרים לחיים באהבת רעים. לימים, הגיע משה לגיל 120 ושבק חיים לכל חי. אך למרות האבידה, המשיך יענק'ל לבוא לבית המרזח וכהרגלם ביקש שני כוסות יי"ש. הוא הסביר שהוא שותה גם בשביל משה. וכך הפך הדבר לסדר קבוע - יענק'ל מזמין שתי כוסות: אחת לו ואחת למשה ע"ה.
יום אחד בא יענק'ל ומבקש רק כוס אחת. המלצר המופתע שואל: מה קרה למשה? הפסקת לשתות בשבילו?
לא, עונה יענק'ל, חלילה! הייתי אתמול אצל הרופא והוא אמר שעלי להפסיק לשתות. אז עכשיו אני שותה רק בשבילו.