עיונים וביאורים במגילת אסתר עמ' קלח. המשל הובא בשינויים בדובב מישרים (ברזון) עמ' קע, ובכ"מ. כתלי בית המדרש ח"ב בשם ר"ש שבדרון בשם רי"ח זוננפלד (עמ' 132 באוצר החכמה). עיקרו של המשל נפוץ בקרב עמים רבים, ולא ברור מקורו. ראה על כך בויקיפדיה.
היה זה לפני עשרות שנים, בסעודת פורים אחת: שבראשה הסב המשפיע הנודע החסיד ר' שאול ברוק ע"ה. אם בכל ימות השנה היה נותן להתבשם משיחת חולין, ולא כל שכן התוועדות חסידית של ר' שאול ע"ה, ביום הפורים, אחרי לגימת כוסית ועוד כוסית, על-אחת-כמה-וכמה.
בין המסובים היה שכן אחד שטרם היה קרוב לתורה ומצוות ומנהגי חסידים, אבל בפורhם גם הוא הסב ביחד עם החסידים. במהלך הסעודה וההתוועדות נכנסו ויצאו ידידים ומכרים והביאו משלוח מנות. כנהוג, מי שנתן גם קיבל.
לפעמים היה מקבל בחזרה כמעט כל מה שנתן, כשר' שאול מינה את אחד המסובים לשליח לתת למביא כמעט בדיוק את מה שהוא עצמו הביא. ואם בין האורחים כך, בין הבחורים לא כל שכן. לאיש מאיתנו לא היה כלום, ואת פרוסת העוגה ובקבוקון המשקה שאחד קיבל הוא ביקש מחברו לתת לחבר נוסף.
בתוך כך נענה השכן המתקרב ושאל: מה פשר ההתנהגות הזאת? פשוט מחליפים את אותו הדבר. הלזה ייקרא שאחד נותן לשני? ומה טעם יש במצווה כזו ובהנהגה כזו?
חייך המשפיע ר' שאול את חיוכו הפיקח, לגם ”לחיים” נוסף מהכוסית ואמר:
אספר לך סיפור.
מעשה ביהודי אחד שאחרי אריכות ימיו ושנותיו בא לפני בית-דין של מעלה. דנו במעשיו כאשר היה בעלמא דין ופסקו כי הברירה בידו. ילך נא ויראה את גן-העדן ואת הגיהינום, ובאשר ירצה לשבת יישב.
התחיל האיש את סיורו בגהינום. אכן, עם כניסתו ראה מיד את כל הרשעים שהכיר. פלוני הרמאי ואלמוני המחלל שבת יושבים בחבורת רשעים. והנה בגיהינום שולחנות ערוכים לסעודה בכל סוג. בשר ודגים וכל מיני מטעמים. אם זה הגיהינום חושב מיודענו - הרי בכלל לא רע כאן, ומי יודע איך נראה גן העדן...
חלף רגע, והנה מלאכים באים וקושרים את ידיהם של כל המסובים למזלגות ארוכים כאורך כל האולם. וכאן הוא ראה גיהינום אמיתי. רק בעיניך תביטו אבל בידך לא תיגע. הכל מוכן לפני המסובים, עיניהם כלות, אבל אין הם מסוגלים להביא אל פיהם כלום. אכן, גיהינום אמיתי, אמר לעצמו מיודענו, ויצא לגו עדן.
עם בואו פגש את כל הצדיקים והחסידים, והנה המראה חוזר על עצמו. כל טוב ערוך לסעודה. ואחרי שהשולחנות עמוסים במאכלים דשנים ומגדנות, כובלים את ידיהם של המסובים למזלגות הארוכים. כעת התבלבל לגמרי. מהו אם כן ההבדל בין גן עדן לגיהינום? תמה.
חלף עוד רגע, ותמיהתו נתיישבה. הצדיקים והחסידים הסבו ליד השולחן ו... כל אחד הגיש אוכל ליושב ממולו, והכל יושבין ונהנין מכל הטוב. רץ האיש בחזרה לגיהנום ומיהר לספר ליושבים שם ומתייסרים למראה המעדנים את מה שראה לפני רגע. ”אל תאבד רגע” - קרא לרשע הראשון - "תפוס את המזלג הארוך ותגיש מהמגדנות לחברך והוא יגיש לו. כך יהיה לכם פה גן עדן!"
יצאת מדעתו? - הוא ענה - לרשע הזה אני אגיש אוכל?!...
קשרים
- פורים - מגילה דף ז עמוד ב: אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי.
- הר"ן: הוו מחלפי סעודתייהו להדדי. לא היה לאחד מהם כדי שיוכל לשלוח לחבירו ולהשאיר לעצמו ולפיכך היו שולחין כל אחד סעודתם זה לזה כדי לאכול סעודת פורים ולקיים מצות משלוח מנות. (אולם רש"י שם פירש מחלפי סעודתייהו - זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.)