סופר ע"י הרב שניאור אשכנזי
בכל יום חמישי, אני מוסר אצלי בביהכ"ס בראשון לציון שיעור בפרשת השבוע. כל המשתתפים הם לא חבדניקים, חלקם בקושי שומרי מצוות, ובכל זאת הם עושים מאמץ ומשתדלים לבוא מדי שבוע.
אחד המשתתפים, תמיד יושב בשקט ולא מדבר. בשנה שעברה, בפרשת פנחס מסרתי שיעור על ייעודו ושליחותו של פנחס. בשבת בבוקר ניגש אלי היהודי הזה ומבקש לעכב אותי רגע ולספר לי סיפור.
"ביום חמישי, כשדיברת על הייעוד, חשבתי שהיום גיליתי מה הייעוד שלי. שהיום הקב"ה שלח לי מסר על העניין הזה. התכוונתי לצאת מבית הרפואה, ואז אני מקבל קריאת חרום מחדר לידה שבו אישה סבלה מתסחיף מי שפיר וזה 97 אחוז מוות ה' ישמור. הזעקנו את כל ההנהלה הבכירה של בית החולים, כדי לעצור את זרימת הדם שלה. הערינו לה עוד ועוד מנות דם, עד שהצלחנו לייצב אותה.
"כשדיברת על הייעוד, חשבתי לעצמי, תראה מה זה, אני 30 שנה רופא ולא התמודדתי עם מקרה כזה. אם הוא היה קורה לפני 5 שנים או 10 שנים, סביר להניח שלא היה לי את קור הרוח לטפל בה. אבל אחרי שהמסר שהבערת נכנס לתודעתי, חשבתי, אולי באתי לעולם בשביל האישה הזאת להציל את החיים שלה ולתת אמא לתינוק הקטן הזה שנולד..."