פירוש הבעש"ט את הפסוק "רעבים גם צמאים – נפשם בהם תתעטף":
לכאורה נכון יותר לומר: 'רעבים גם צמאים – גופם בהם יתעטף'?
אמנם לאמִתו של דבר, גם הנפש הרוחנית זועקת למים ומזון. זו הדרך שלה לגעת בעולם הזה ולתקן אותו.
המקור
בעל שם טוב שמות פרשת יתרו
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף. פירש בכאן סוד גדול ונורא, והוא, למה ברא הקדוש ברוך הואלב) עניני מאכל ומשתה שאדם תאב להם לאכול ולשתות, והטעם שהם ממש ניצוצי אדם הראשון שהם מתלבשים בדומם ובצומח ובחי ובמדבר, ויש להם חשק לדבק בקדושה, והן מעוררין מיין נוקבין, בסוד אין טיפה יורדת מלמעלה שאין טיפיים עולים כנגדה מלמטה (זוהר ח"ג רמ"ז ב), וכל אכילה ושתיה שאדם אוכל ושותה הוא ממש חלק ניצוצות שלו, שהוא צריך לתקן, וזהו שאמר הכתוב רעבים גם צמאים, כשאדם רעב וצמא להם, למה זה, וזהו שאמר נפשם בהם תתעטף, בסוד גלות, בלבושים זרים, ויחשבה לזונה כי כסתה פניה (בראשית ל"ח, ט"ו), ובאמת היא צדקה, והבן, וכל הדברים שהם משמשים לאדם הם ממש סוד הבנים שלולג) שהולכים בשביה, והבן.