יהודי, הודי, ופוליטקאי יצאו לטיול בטקסס וטעו בדרך. בערב עצרו ליד בית כפרי (קאובוי), וביקשו להתארח אצלו ללילה.
"יש רק בעיה אחת" אמר הכפרי, יש לי רק מקום לשנים. השלישי יצטרך לישון באורווה...
ההודי התנדב לישון באורווה.
אחרי 10 דקות ההודי דופק בדלת. "אי אפשר להיות שם". "גליתי שיש שם פרה. הפרה קדושה לנו. ולא יתכן שאשן באותו חדר עם פרה".
עכשיו היהודי התנדב לישון שם.
אחרי 10 דקות היהודי דופק בדלת. "אי אפשר להיות שם". גליתי שיש שם חזיר. החזיר מאוסה עלינו. יהודי לא יכול לישון באותו חדר עם חזיר."
נשאר על הפוליטיקאי לעבור לאורווה.
אחרי 10 דקות יש דפיקה בדלת... פתחו את הדלת, ולתדהמתם, עומדים שם הפרה והחזיר... ["אי אפשר להיות שם... גלינו שם פוליטיקאי"...]
קשרים
- פרשת בא: ואכלתם אותו בחפזון (יב, יא) - ברחו מהרע. אך לעתיד לבוא כתיב ובמנוסה לא תלכון (ישעיהו נב, יב), כי הרע יבורר.
- פרשת בשלח (יד, ה): כי ברח העם.
- פרשת ראה (טז, ג) כי בחפזון יצאת מארץ מצרים.
- תניא פרק יד: "שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה". כמו שאצלנו חזיר (או פוליטיקאי...) מאוס אלינו, כך אצל צדיקים הוא בכל דבר רע. "שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה או אפי' שלא בתכלית שנאה הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא ע"י גודל ותוקף האהבה לה' בבחי' אהבה בתענוגים".
- תניא פרק כד: והוא כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון גדול מזה אפי' עושה כן לפי שעה.
- תניא פרק מה: ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה ומלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא.
- גאווה: אמר רב חסדא, ואיתימא מר עוקבא: כל אדם שיש בו גסות הרוח - אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם.