אודסה של מעלה

הרב שבתי סלבטיצקי, מתוך עלון קרוב אליך

פעם נכנס אחד החסידים לרבי הריי"צ, הרבי הקודם מליובאוויטש. הוא הגיע מאודסה והרבי התעניין ושאל אותו מה הולך באודסה?.

החסיד התחיל לתאר: "באודסה ממש א מחיה! מתוועדים, לומדים, יש אהבת ישראל גדולה וחמה מאוד". הרבי המשיך לברר פרטים והחסיד המשיך להפליג בתיאור שבח המצב, ולבסוף הרבי פתח את המגירה, הוציא שטר של עשרה רובל, הושיט לחסיד ואמר: "אני רוצה להודות לך על הבשורה הטובה".

החסיד יצא החוצה וראה בתור של הממתינים להיכנס לרבי עוד חסיד מאודסה, וסיפר לו על השיחה ועל השטר שקיבל. החסיד השני לא אמר כלום, אבל בראש הוא חשב דברים אחרים לגמרי. "אני אספר לרבי את כל האמת", הוא הרהר.

כאשר נכנס החסיד השני לרבי, שאל אותו הרבי מה הולך באודסה, והוא ענה: "רבי, אני לא רוצה לצער אתכם, אבל המצב נורא ואיום. לא לומדים חסידות לפני התפילה, לא מתפללים כמו שצריך, לא מתוועדים ביחד, יש המון מחלוקות וכולם מחפשים כבוד".

השיחה הסתיימה והרבי פתח את המגירה, הוציא רובל אחד ונותן לחסיד. החסיד התפלא מאוד ושאל את הרבי: "רבי! החסיד שהיה כאן לפניי לא אמר את האמת על מה שקורה באודסה, וקיבל מהרבי פי עשר ממני?!".

"יש שתי אודסה", פתח הרבי, "יש את אודסה החסידית, ויש את אודסה שמלאה מחלוקות, קנאה וכבוד. כששאלתי אתכם מה קורה באודסה זה לא היה בשביל לדעת מה חדש שם, רציתי לדעת באיזו אודסה כל אחד מכם נמצא. הוא נמצא באודסה של מעלה, ואתה - באודסה של מטה".

פרשנות

מאת הרב שבתי סלבטיצקי

איזו מפה תקח

בגיל עשרים נסעתי בפעם הראשונה לרבי. גרתי אז בתל אביב והשכן שלי היה האדריכל של עיריית תל אביב, אפרים גולן שמו. כשחזרתי לאחר שנה לארץ, אפרים פגש אותי ברחוב ושאל אותי לאן נעלמתי. סיפרתי לו שהיית בניו יורק והוא התחיל להתעניין: "במגדלי התאומים ביקרת?" - "לא"; "במוזיאון של ניו יורק היית?" - "לא"; "את פסל החירות ראית?" - "לא". היה שקט, קצת מביך. אחר כך הוא התעשת ושאל אותי: "תגיד, אתה בטוח שהיית בניו יורק?".

כל אחד חי לפי המפה שמשורטטת אצלו בראש. יש אנשים שבשבילם ניו יורק זה מגדלי התאומים ז"ל ופסל החירות. אצל חסיד חב"ד המפה של נוי יורק אומרת לנו "770", "הרבי", ולא שום דבר אחר.

כשאדם נוסע לטיול בהודו, הוא מחליט איזו מפה לקחת איתו ובאלו הרים ואגמים לבקר. ההחלטה הזו, איזו מפה לקחת, משנה את כל מסלול הטיול שלו. אותו דבר גם בחיים שלנו. מסלול החיים שלנו מתקדם לפי המפה שאנחנו מנווטים איתה. ובאיזו מפה להשתמש – אנחנו מחליטים.

אין דבר כזה "זה המצב" אתה קובע את המצב. הכל לפי הראש שלך. מה שתחפש זה מה שתמצא, אם תחפש לראות טוב – תמצא טוב. וממילא, אם אנחנו רוצים לשנות את העולם, אנחנו צריכים לשנות את המפה שלנו, וזה כבר ישנה את העולם.