מאת הרב שבתי סלבטיצקי, מתוך עלון קרוב אליך
יהודי ניצול שואה סיפר לי: "לאחר השואה ירדתי לגמרי מדרך התורה והמצוות. התחתנתי בשנית, נכנסתי לעולם העסקים ופתחתי מפעל לייצור בגדים.
בשלב מסוים, נקלעתי למשבר כלכלי חמור, וחבר שלי יעץ לי להתייעץ עם הרבי מליובאוויטש. הגעתי ל"יחידות" והרבי באמת נתן לי כמה עצות חכמות. בסיום הפגישה, כשפניתי לצאת מהחדר שלו, שאל אותי הרבי: "אתה שאלת אותי ועניתי לך. אתה מרשה לי לשאול אותך משהו?".
"בבקשה, בשמחה", אמרתי לרבי.
"מה אתה עושה בשביל להזכיר ליהודים שהם יהודים?" שאל אותי הרבי, "מה אתה עושה כדי לקרב יהודים לאביהם שבשמים?".
הייתי בשוק. הייתי חילוני לגמרי, לא שומר שום דבר וללא קשר ליהדות. שאני אזכיר ליהודים את יהדותם? שאני אשפיע על אחרים? אמרתי לו: "רבי, אני אדם מאוד קטן. אני לא שייך לזה, והאמת היא שאין לי כוחות לכך. אספר לך את סיפור חיי, ותבין".
סיפרתי לרבי שהייתי במחנה השמדה יחד עם אבא שלי באותו צריף. שכבנו שמונה אנשים על אותו דרגש עץ. לא היה חימום, לא היו שירותים. האוכל שנתנו לנו היה שלוש מאות גרם לחם ליום ומרק עם קליפות של תפוחי אדמה. בכל בוקר כשקמתי, לא ידעתי אם אסיים את היום הזה בחיים.
כל יום איבדתי עוד ועוד משקל, תבין, בסוף המלחמה שקלתי שלושים ושניים קילו... אבא לא יכול היה לראות אותי ככה. הוא הביא לי את מנת הלחם שלו, אבל אני לא רציתי. לקחת מאבא את הלחם הזעום שלו? איך אפשר? כך עברו עלינו חודשים.
יום אחד הרגשתי רע מאד. אבא שוב הציע לי את הלחם שלו, וסירבתי. אבא לא הוסיף מילה. הוא השאיר את הלחם על ה"מיטה", ויצא מהצריף. לא יכולתי להתאפק יותר. טרפתי את הלחם שלי ואת הלחם של אבא. מאוחר יותר אבא חזר לצריף, הבחין שהלחם איננו, הבין שכנראה אני אכלתי אותו, ולא אמר מאומה. בלילה הלכנו לישון.
למחרת התעוררנו בחמש בבוקר, למסדר הבוקר. אני מתעורר, ואומר לאבא: "אבא, קום!". אבל הוא לא קם. אני מנסה להזיז אותו, ואז חודרת לי לראש ההבנה האיומה – אבא לא יקום יותר. מאז, כל החיים שלי מלווה אותי התחושה הנוראה שאני הרגתי את אבא.
אמרתי לרבי: "רבי! אדם שלקח לאבא שלו את פרוסת הלחם האחרונה, אדם כזה יפיץ יהדות? אני מרגיש כל כך נחות, כל כך שפל, אין לי זכות קיום בעולם".
הרבי הסתכל לי בעיניים ואמר: "חמי, הרבי הקודם, אמר שיהודי אף פעם לא "מוצא את עצמו במצב", הוא "עושה את המצב". הקדוש ברוך הוא אומר לכל יהודי - "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע, ובחרת בחיים!". הכול תלוי בך. אתה יכול לשנות את המצב! היטלר יימח שמו רצה לעקור את היהודי שבך, והנקמה הכי גדולה תהיה אם תמשיך את היהודי שבך ותשפיע על יהודים אחרים לקיים תורה ומצוות. אם אתה לא תעשה כך, זה יהיה הניצחון שלו, חלילה".
מאז אותה שיחה, חיי השתנו מהקצה אל הקצה. הרבי הפך את המפה שלי, את ההסתכלות שלי על עצמי ועל העולם. הרבי נמצא אצלי בלב בכל יום ואני משתדל להפיץ יהדות ולעשות אהבת ישראל. זה שינה אותי לגמרי".