מאת הרב שבתי סלבטיצקי, עלון קרוב אליך - אושר ע"י בני בעל הבעשה בפורום השלוחים באנגלית (ר' נחמיה ואגעל)
ר' נתן ואגעל היה חסיד, סוחר יהלומים, שגר באנגליה. הוא היה המייסד והתומך המרכזי של בית הספר לבנים בלונדון, שאחר כך התרחב ונהיה לישיבה גדולה. ר' נתן נכנס פעם ל"יחידות" אצל הרבי, ובין הדברים אמר לרבי שהוא נכנס לקשיים כלכליים ומאד קשה וכבד לו להמשיך ולתמוך בישיבה.
בחיוך רחב ובלתי נשכח אמר לו הרבי: "אתה הרי סוחר, אז אענה לך בשפה של סוחרים. תאר לך שאתה נושא על גבך שק כבד מלא באבנים, אבל אלו אינן אבנים רגילות, אלא יהלומים כחולים-לבנים. אם מישהו היה ניגש אליך ומציע להוסיף לשק הכבד עוד אבן כחולה-לבנה אחת, היית מסרב? בוודאי שלא! היית מסכים בשמחה גדולה. למה? כי השק אמנם כבד, כבד מאד, אבל הוא מלא ביהלומים".
ר' נתן הבין מיד את המסר. הוא המשיך לשאת את השק הכבד, החזקת הישיבה, על שכמו. את הסיפור הזה סיפר לי בנו של ר' נתן, גיסי. הוא שליח של הרבי ברוצ'סטר שבאנגליה. "הסיפור הזה", הוא אומר לי, "מלווה אותי עד היום, כל הזמן". בכל פעם שקשה והמשא מכביד, אני מסתכל על האיש, האישה או הילד שזקוקים עכשיו לעזרתי, ומזכיר לעצמי שלפניי יהלום כחול-לבן. אולי הוא קצת כבד, אבל יקר מאד, מאיר ונוצץ. גם אם לפעמים חסר קצת ליטוש, ככה זה יהלומים".
קשרים
א' השלוחים השתמש בסיפור הזה כדי לשכנע תורם להגדיל את תרומתו, ואכן הסכים להוסיף עוד יהלום לתוך השק של השליח... (נחמיה ואגעל)