סיפר הרה״ג הרב דוד צבי חן ע״ה:
אבי הרה״ג ר׳ פרץ ע״ה, סיפר לי שפעם הגיע לביתו החסיד ר׳ שמואל מונקעס, וכאשר הלכו לישון, שאל אבי את אורחו מתי בדעתו לקום. ענה ר׳ שמואל: בשעה שלוש לפנות בוקר.
כשר׳ שמואל התעורר, הכין שתי כוסות קפה - האחד לעצמו והשני לר׳ פרץ.
כשקם ר׳ פרץ משנתו ולגם מהקפה שהכין לו ר׳ שמואל, גילה שטעמו מר והקפה אינו ניתן לשתייה, הוא בדק ומצא שר׳ שמואל לא הכניס לכוס קפה אלא אבקה מהקופסה הסמוכה שהכילה... טבק!
שאל אבי את ר׳ שמואל: כיצד הייתי מסוגל לשתות את ה׳קפה׳ הזה?
ענה לו ר׳ שמואל: האמן לי שזה כבר שלוש עשרה שנים שאיני חש טעם בעת האכילה.