יהודי הלך ברוסיה באמצע החורף ונקלע לתוך היער. הוא הסתבך בפנים וכמעט קפא מקור. הרגליים בקושי נעו והוא התחנן לה' למצוא בית יהודי להיכנס אליו. פתאום ראה מול עיניו בקתה ובפתח הייתה קבועה מזוזה. הוא הקיש על הדלת בלב הולם מהתרגשות, אך איש לא ענה. לפתע קלט שהשעה אחת בלילה ולא שומעים אותו. הוא איבד את הכוחות והתמוטט על הארץ. רגע לפני שהוא קפא למוות, קם והחל לפזז ולרקוד, וכך שרד עד ארבע בבוקר, כשבעל הבית קם ופתח את הדלת.
האיש נדהם ושאל אותו, איך שרד לילה שלם בקור הזה? ומה נתן לו כוח לרקוד כל הלילה? - "האמת היא שעשיתי זאת בגללך. כששכבתי על הארץ וכמעט מתתי, חשבתי לעצמי כי אתה תקום בבוקר ותראה אותי מת על יד הדלת, ולא תמצא לעצמך מנוחה מהמחשבה שאתה אשם בכך שלא שמעת את הדפיקות שלי. כדי למנוע את הכאב שלך, קמתי ורקדתי כל הלילה – וחיי ניצלו...