הייתה שנה קשה בארץ ישראל ולא ירד גשם. חלפו חודשים מתחילת החורף וענן אחד לא נראה באופק. פאניקה החלה להתפשט בארץ, כיון שהעדר גשם פירושו אפס חקלאות ומה נאכל בקיץ? החכמים חיפשו אדם גדול שיתפלל לגשם ונתנו עיניהם ב"אבא חלקיה". הוא היה אדם מיוחס, נכדו של חוני המעגל וחשבו שהוא האיש הנכון להעתיר לפני ה' לרחמים.
להפתעתם, אבא חלקיה קרא לאשתו (שלא הייתה מיוחסת כמותו) וביחד הם עלו על גג הבית להתפלל. אחרי שעה החלו להתקרב עננים, אבל הדבר המפתיע היה, שהעננים עלו מהצד שלה, בו היא עמדה והתפללה.
התלמידים ביקשו להבין כיצד יתכן שהיא בעלת זכויות גדולה ממנו? והוא השיב: כאשר עני בא לבקש ממני אוכל, אני נותן לו מטבע מהכיס, ועדיין הוא צריך לטרוח הרבה עד שמשיג מהמטבע הזה אוכל מוכן (ובינתיים יכול למות מרעב). לעומת זאת כאשר בא עני לבקש אוכל מאשתי, היא מעניקה לו מיד אוכל מוכן, כפי שמצוי אצל האישה, והוא יכול מיד להחיות את נפשו. לכן זכותה גדולה יותר.
(תענית כג):.