חסיד אחד לא זכה בילדים. מדי ערב חג היה נכנס אל הרבי שלו ומבקש ברכה לפרי בטן, אך הרבי לא נענה לו. פעם הוא פרץ בבכי והכריז כי לא ייצא מהחדר עד שיקבל הבטחה לילד. נכמרו רחמיו של הרבי ובירך אותו.
ראה האיש כי זו שעת רצון, הרים את עיניו וביקש בשקט כי הילד יהיה "ירא שמים כמו הרבי"!.
ענה לו הרבי: "זה כבר לא תלוי בי. בשביל ילד כמוני, צריך אימא כמו שהייתה לי"...