מקור?
הבעש"ט ישב פעם עם תלמידיו ודיבר בלהט על אהבת ה'. "יהודי צריך לחוש אהבה גדולה לקב"ה כמו בן לאבא. עלינו לפנות אליו מעומק הלב ולהיות בטוחים שהוא עונה לבקשותינו". אך די היה להביט בעיניהם של התלמידים, כדי לראות שהם אינם מצליחים להיסחף אחרי הדברים.
החליט הבעש"ט להראות להם דוגמא איך נראית אהבת ה' אמיתית. הוא יצא איתם אל היער ושם עמד רועה צאן בין הכבשים. פניו של הרועה האירו, ופתאום הוא קרא: "רבונו של עולם, אני כל כך אוהב אותך. כל כך רוצה לעשות משהו לכבודך - אבל מה אעשה? אתה כל כך גדול ואני כל כך קטן! יודע מה, רבונו של עולם? יודע אני לרקוד, ארקוד לפניך!" והוא פצח בריקוד בין העצים.
אחרי כמה דקות, נעצר מהריקוד, ושוב אמר: "אוי רבונו של עולם, אני כל כך אוהב אותך, אך מה אתן לך? אני כל כך קטן ואתה כל כך גדול! יודע מה רבונו של עולם? יש לי מטבע קטן בכיס, קח אותו כמנחה", והוא זרק את המטבע למעלה. יצאה יד מן השמים ואספה אותו.
קשרים
- שמחה הוא לא רק ענין אישי אלא חלק מעבודת ה
'.