גם קודם שנעשה תלמיד של הבעש"ט, היה הרב המגיד גאון בחלק הנסתר בתורה והיה מתפלל עם כוונות האריז"ל. אולם לאחר שנעשה תלמיד של הבעש"ט, החל להתפלל הרבה יותר באריכות.
באותם ימים, נפגש הרב המגיד עם אדם שהיה חבירו בימים שקודם התקרבותו לחסידות, ואותו חבר התפלא על השינוי שחל בתפילתו של המגיד, שהרי גם קודם ידע וכיוון את כוונות האר"י?
השיב לו המגיד במשל שהיה מובן לו היטב: אותו יהודי היה עוסק כל השנה בלימוד התורה, ולכמה שבועות בשנה היה מפסיק מלימודו ונוסע ליריד בלייפציג לקנות סחורה עבור חנות שניהלה אשתו וממנה התפרנסו. אמר לו המגיד: יש לי בשבילך רעיון. במקום לבטל תורה כמה שבועות ולנסוע ליריד, אולי תעשה משהו אחר: תעצום את העיניים ותחשוב שאתה שם, ואח"כ תחשוב שאתה חוזר חזרה – וכך תחסוך את כל זמן הנסיעה.
הביט החבר במגיד ולא הבין: "רבי בער, לא ידעתי שאתה כזה בטלן. הרי אני צריך את הסחורה ומה יועיל לי לחשוב על לייפציג"?
"זהו בדיוק הענין", השיב המגיד. "בעת התפלה, צריך להשיג את הסחורה, להיות באמת בעולמות העליונים ולדבר עם הקב"ה. ולשם כך לא מספיק להרהר את כוונות האר"י, אלא ללמוד תחילה היטב מהם אותם עולמות ולהעמיק ולחשוב על כך לפני התפלה, עד שהדברים מתעצמים איתך לגמרי...
(תורת מנחם תשכא ח"ב/326, ובכ"מ)