זה סיפור על בן יחיד בשם ישראליק שנולד להורים שלו אחרי הרבה שנים. והנה, אביו אליעזר חולה והוא עומד לעזוב את העולם. עוד מעט יישאר הילד יתום מאביו. בעוד כמה חודשים גם אמו תסתלק, וכך הילד יישאר יתום משני הצדדים, בלי אבא, בלי אמא. למען האמת הוא יהיה יתום משולש, בלי אבא ובלי אמא, וגם בלי אחים. לבד. בודד.
רגע לפני שאבא עוצם את עיניו, הוא קורא לבנו ישראליק. האבא פונה לבנו ואומר משפט שילווה אותו כל חייו, ולמעשה מלווה אותנו עד היום:
"ישראליק יקירי, אני רוצה שתזכור שני דברים: האחד, שלא תפחד מאף אחד, חוץ מה' אחד; השני, שתאהב כל יהודי בעולם בלי שום תנאים".
ברבות הימים, ישראליק הזה הפך להיות "רבי ישראל בעל שם טוב". הוא יסד את תנועת החסידות, שמבוססת על הצוואה הקצרה הזו: האחד, אמונה בה' ובהשגחה הפרטית, שלא לפחד מאף אחד רק מה' אחד; השני, אהבת ישראל לכל יהודי באשר הוא, בלי שום תנאים.