זה היה יום שישי בעיירה ליז'ענסק והצדיק רבי אלימלך, ישב בחדרו ולמד. פתאום נכנס לחדר יהודי פשוט וצנח על הכיסא בזעקה. "רבי, יש לי דין תורה עם הקב"ה". אחרי רגע הוא תפס מה הוציא מפיו וקם לברוח מהחדר, אך הרבי הרגיע אותו וביקש לשבת.
היהודי סיפר כי הוא תובע את הקב"ה לדין תורה, שכן יש לו טענות קשות על העולם שבו הוא חי. הוא אדם עני שלא מצא עד היום שידוך לבת שלו. אף אחד לא רוצה לקחת נערה ענייה שאין לה נדוניה להתחיל את החיים. אבל לפני כמה חודשים קרה נס והבת שלו הכירה בחור נחמד שאוהב אותה. הם סיכמו על חתונה, ופתאום שוד ושבר. קיסר אוסטריה זקוק לכספי מיסים כדי לממן את המלחמות שלו והוא גזר כי זוג שרוצה להתחתן, צריך לשלם מס חתונה אדיר והם אינם יכולים לעמוד בכך. לכן אני רוצה לתבוע את הקב"ה לדין תורה: מצד אחד הוא מצווה אותנו להביא ילדים ולחתן אותם, ומצד שני, הוא יצר עולם נורא כזה, שבו אי אפשר ליישם את הדרישות הללו.
הרבי נהיה רציני וקרא לשני דיינים נוספים לשבת עימו לשולחן. הם שמעו את היהודי ואחר כך פסקו שהוא צודק במאה אחוז. ה' חייב לשנות את המציאות ולאפשר לו לחתן את הבת היקרה שלו. היהודי יצא הביתה, וכשהגיע לשם, יצאו לקראתו אשתו והבת ובישרו לו כי הקיסר הכריז על ביטול הגזירה.