בעיירה אחת היה תלמיד חכם גדול, שנדר לא לצאת מבית המדרש. אנשי המקום הצטערו מכך, משום שלא היה עירוב בעיר ולא היו יכולים להביא לו אוכל ביום השבת. פעם הגיע הגאון רבי עקיבא איגר לבקר בעיר והם תינו בפניו את צערם. הלך הגרע"א עם כל הפמלייא אל בית המדרש לבקר את אותו היהודי. האדם הזה נדהם מכך שהגרעק"א הטריח את עצמו עד כאן, ואמר שהוא מאוד מצטער מכך. שאל אותו הגרעק"א: אילו ידעת שאבוא עד כאן כדי לבקרך, היית נודר נדר? מה פתאום, הזדעק היהודי. אם כך, מותר לך, מותר לך, מותר לך.