מתוך סיפורים נוראים
שמעתי מהרב החסיד המפורסם מו"ה צבי דיסנער, שפעם אחד היה בלאדי, ונכנס במחיצות קדשו ודיבר בענינו. ודיבר עם כבוד קדשו זמן רב. ובתוך זה הלך כבוד קדשו מחצרו לבית אחר. והחסיד ר' צבי נשאר בחדרו והמורה שעות (שעון של אדמו"ר) היה מונח על השולחן. וראה ר' צבי הנ"ל שהשעון של אדמו"ר אין מהלכו על קו הישר וסיבב אותו בערך עשר מינוט (דקות) כי לרבי צבי הנ"ל היה גם כן מורה שעות יקר ומובחר, לכן סובב אותו, כדי שיהיה תהלוכתו בשוה עם מורה השעות שלו. ואחר כך חזר אדמו"ר לחדרו, ודבר עמו עוד מענין הנ"ל, כמו ערך שעה. ואחר זה כאשר רצה ר' צבי הנ"ל ליטול רשות להפריד ממנו, הביט האדמו"ר על המורה השעות שלו והקפיד מאוד.
ואמר לו אדמו"ר: "מי זה שסיבב את המורה השעות שלי עשרה מינוט?" אמר ר' צבי הנ"ל: "כי יש לי מורה שעות טוב ומובחר, לכן סיבבתי אותו שילך בשוה לו".
אמר לו אדמו"ר: "מאין אתה יודע שהמורה שעות שלך מהלכו על קו הישר? פן העמדת אותו אחר מראה שעות שמהלכו אינו על קו הישר?"
אמר לו: "זהו רק בדרך אפשר, אבל מאיזה סברה היא הבירור שהמורה שעות שלי אינו אמת?"
השיב לו אדמו"ר: "הנה מבואר בכתבי האריז"ל שביום יש י"ב צרופי שם הויה, והשעה נחלק לששים חלקים הנקראים מינוטין. הנה בכל שעה בפרט יש ששים הוויות, ובפרטית יותר יש גם כן שם הויה מחדש בכל רגע. והיה הוא לשון התהוות שמהווה העולמות יש מאין. הנה בכל שעה הוא התהוות העולמות מחדש בכלל, בכל מינוט ורגע יש שם הויה בפרט. הנה בכל רגע ורגע היא התהוות העולמות מחדש. וזה 'ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית'. הנה כאשר ראיתי המורה שעות שלי, הכרתי שסיבב אותו עשרה מיעוט, כי ידוע לי שצרוף שם הויה כעת היא צרוף אחר, לא כמו הצרוף המובן מהמורה שעות, אשר ידוע לי שזה הצירוף היה אחר עשרה מינוט".
קשרים
- משל: אל תתקן את השעון המרכזי (בדוגמת שעון הרבי מכוון אותנו. אסור להתפות להכניס פירושים בתוך דברי הרבי כדי להתאימם לרצוננו.)