הרב יעקב שמשון משפיטובקא (תלמידו של הבעש"ט), החליט בערוב ימיו לעלות לארץ ישראל.
הוא עלה בתחילה לבדו, השתטח על קברי צדיקים בגליל, ואח"כ שב הביתה כדי להעלות את משפחתו. בדרך הביתה, עצר באכסניית דרכים ונח כמה ימים, אכל ושתה כראוי, ורק אחר כך המשיך הביתה.
שאלו אותו תלמידיו: למה הוא נעצר כאן לנוח, ולא ממשיך לביתו ונח שם?
השיב להם: אם אחזור הביתה חיוור וחלש, אני אוציא לעז על ארץ ישראל, שהבריות יאמרו כי הארץ הזו קשה ומחלישה. לפיכך, אני נח קודם ועושה הכל להיראות טוב ובריא, וכך כשאחזור הביתה יאמרו כולם: אה, ראו מהי ארץ ישראל...