לפני הכניסה לארץ ישראל מסביר משה רבינו לעם ישראל את ייחודה של הארץ על פני ארץ מצרים:
כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְ[אילו] הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּה, אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. (דברים יא י-יב)
משלו משל למה הדבר דומה? למלך המדינה שהיו לו שני שרים חביבים ואהובים, אך פעם הם חטאו כנגדו. המלך הצטער מאוד על מה שעשו ונאלץ להעמיד אותם למשפט למען יישמעו וייראו. הוא גזר עליהם כך: אחד מהם יקבל שכר שיספיק לו לכל חייו, יעבור לגור במדינה רחוקה ואסור לו לבקר כאן יותר. השני, לעומתו, יישאר לגור על יד המלך, יקבל שכר בכל תחילת חודש עבור החודש הזה בלבד, ובכל ראש חודש יצטרך לבוא לבקש מהמלך שיחדש לו את החוזה.
הראשון, התגאה שהוא קיבל שכר גדול יותר מחבירו. הנה יש לו שכר מספיק לחיות כל חייו. ענה לו השני: בדיוק להיפך. אותך המלך לא רוצה לראות יותר!. הוא נתן לך את כל מה שצריך, כדי שלא יצטרך לשמוע ממך! ואין דבר גרוע יותר מאדם שהמלך לא רוצה לשמוע ממנו. ואילו לי, המלך סלח, ולכן הוא יוצר בינינו תלות קבועה!!!, כדי שיוכל לשמוע אותי בכל חודש מחדש.