מלך המדינה יצא לביקור בעיר העסקים הראשית של המדינה. המלך לווה בפמליה ענקית של יועצים אישיים, שרי ממשלה ומושלי המחוז, ואנשי העסקים של העיר הכינו לכבודם ארוחת ערב חגיגית ומפוארת. זו היתה הזדמנות מצויינת עבורם 'להתחכך' בפמליה הממשלתית.
כאן קרה דבר מעניין: היו סוחרים שהעדיפו לנצל את השעה הנדירה הזאת כדי להתחכך בשר הכלכלה, בהיותו האחראי הישיר על המענקים הכלכליים. היו סוחרים שהעדיפו להתחבב דווקא על יועצי המלך, בהיותם הקרובים ביותר על אוזן המלך. והיה שם "פקח אחד", שניסה למצוא שניה פנויה של המלך עצמו ולנסות להשחיל בקשה באוזן הגבורה בעצמה.
מי נהג הכי בחכמה? הסוחרים העדיפו לגשת אל השרים, משום שההשפעה מהם ישירה וסדירה, אולם הפקח ניגש אל המלך, משום שהמלך שולט בכל השרים ואם הוא ירצה – יכפיף הכל לרצונו