מאת הרב חיים מאיר ליברמן, קסריה • מבוסס על תחילת פרשת יתרו ופירוש הנצי"ב
האצלת סמכויות אינו רק חלוקת נטל, אלא לפעמים המנהל הוא עם "כישורי יתר".
פשרה טוב או רע?
ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע ה"ז חוטא, אלא יקוב הדין את ההר שנאמר (דברים א) "כי המשפט לאלהים הוא" וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו....
רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר (זכריה ח) "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע וכן בדוד הוא אומר (שמואל ב ח) "ויהי דוד עושה משפט וצדקה" והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה וצדקה אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ו,ב)
מה נסגר להלכה בעניין הפשרה
מצווה לומר לבעלי דינין בתחילה, בדין אתם רוצים או בפשרה; אם רצו בפשרה, עושין ביניהן פשרה. וכל בית דין שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח... במה דברים אמורים, קודם גמר דין... אבל אחר שגמר הדין ואמר, איש פלוני אתה חייב, איש פלוני אתה זכאי אינו רשאי לעשות פשרה ביניהן, אלא ייקוב הדין את ההר. (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד סעיף ה' ואילך)
הנצי"ב מוולאזין
ואמר יתרו שבזה שיעשם משה ריבוי דיינים תהיה עוד תועלת שבזה יתרבו פשרות מה שלא היה כן לפני משה שהיה אומר יקוב הדין את ההר. והטעם בזה משום שהיה משה מהיר משפט ועל כן מיד כששמע טענות ותשובות בעלי הידן היה יודע היכן הדין בוטה ולא היה מצוה שוב לעשות פשרה. ומשום הכי היה משה אומר יקוב הדין את ההר. אבל כשיתרבו דיינים שלא ידעו הדין כ"כ מהר בשמיעת הטענות ותשובות הלא יעשו פשרות כמצווה. וא"כ כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום – בפשרה. (הנצי"ב בספרו העמק דבר על הפרשה)
הנצי"ב - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ראש ישיבת וולוזין ומגדולי התורה באירופה במאה ה-19, על שמו קיבוץ עין הנצי"ב.