כניסה

למה ביקש הקב"ה את הסכמת בנ"י? (סגנון חו"ל)

ב"ה, פ' יתרו ה'תשע"ה

השבוע התפרסמה כתבה בנ.י. טיימס על טרנד "חדש" בעולם היהודי בארה"ב, בתי תפילה שבהם לא חייבים לשלם דמי חבירות - מעמבערשיפ. אלא מציעים לחברים את הסכום שמצפים מכל משפחה, ואנשים נותנים כמה שמתאים למצב המשפחתי שלהם, הם לא צריכים להתנצל אם הם נותנים קצת וכו' Voluntary membership.

הסיבה לשינוי זה בגלל שגילו שהדור הצעיר לא אוהב שמכתיבים לו כמה עליו לשלם כדי להשתייך לבית כנסת, דור האינטרנט רוצה להחליט לבד מתי וכמה הוא ישלם עבור זה, הדור הזה רוצה לעשות הכל מתוך "בחירה חפשית". שלשים בתי תפילה ששייכים לתנועות לא אורטודוקסיות עשו "מהלך דרמטי" והחליטו לנסות שיטה חדשה, ראש התנועה הרפורמית אמר שחברות בבית כנסת זה לא דבר שקונים בכסף!!!

לאחרונה התפרסם מחקר שבדק את התוצאות של המהלך הדרמטי הזה, והתברר שלא רק שאותם בתי תפילה לא הפסידו מכך אלא להיפך, גם מספר החברים גדל, וגם היקף התרומות גדל.

אבל משום מה "שכחו" להזכיר בכתבה שאת השיטה הזאת המציאה חב"ד, לפני קרוב לחמישים שנה בהתוועדות יו"ד שבט תשכ"ו הרבי דיבר ע"כ שחב"ד צריכה להיות שונה מכל הארגונים האחרים, הארגונים האחרים כשהם פוגשים אדם, דבר ראשון הם משקיעים את הכוחות שאותו אחד יהי' חבר בארגון, ורק לאח"ז הארגון יחלוק איתו את כל הזכויות והשירותים שמקבל כל מי שחבר בארגון.

לחב"ד יש גישה הפכית אמר הרבי, כשפוגשים יהודי דבר ראשון צריכים לתת לו כל מה שיש לנו להציע בגשמיות וברוחניות, ורק לאח"ז אומרים לו שישנו ארגון שענינו לתת לאחרים את מה שנתנו לו, אז תעזור לנו בעבודה הזאת . (תו"מ חלק מ"ו ע' 59).

כמו בכל פעולה אחרת של הרבי בסופו של דבר כולם מכירים בצדקת הדרך של ליובאוויטש.

אבל דבר אחד ברור, יהודים לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות. הם מעדיפים לעשות דברים מתוך בחירה חפשית. את זה רואים גם בפרשת השבוע, בפרשת יתרו אנו קוראים על מתן תורה, לפני מתן תורה אנו מגלים לראשונה תופעה לא רגילה כלל, הקב"ה פונה למשה ואומר לו: "כה תאמר לבית יעקב... אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה... ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".

הקב"ה מבקש ממשה שילך וימסור לעם את ההצעה שלו, אם הם יסכימו לקבל על עצמם את התורה אז הם יהיו "עם סגולה" העם הנבחר של הקב"ה. וה' אומר לו "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל".

משה ירד אל העם "וישם לפניהם את כל הדברים אשר צוהו ה'" ואז "ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה'". (שמות פרק י"ט) לראשונה בהיסטורי' שהקב"ה לפני שהוא מצוה בני אדם הוא

מבקש את הסכמתם, מעולם לפני זה לא מצינו תופעה כזו.

נשאלת השאלה מדוע לפתע ה' שינה ממנהגו ושאל בנ"א יושבי בתי חומר, האם הם מוכנים לקבל את דבריו. במ"ת מצינו עוד תופעה חדשה שלא מוצאים אותה בתורה לפנ"ז, כשה' מצוה את משה ללכת להציע לבני ישראל את התורה ולדרוש את הסכמתם, הוא גם נכנס לפרטים, הוא אומר לו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" אומר רש"י שהכוונה היא שקודם ידבר עם הנשים ורק אח"כ עם הגברים.

נשאלת גם פה השאלה מדוע השינוי הזה, למה דוקא לדבר לנשים תחילה?

אומר הרבי שמובא במדרש (שמו"ר כ"ח, ב) שהיות שבפעם הראשונה שבה הקב"ה דבר לבני אדם, שזה הי' מיד בעת בריאת העולם, הוא דיבר אל אדם וציוה אותו "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (בראשית ב, י"ז).

כולנו מכירים את סוף הסיפור, אדם אמר לחוה שה' אמר שלא תאכל ממנו ובגלל שהיא לא שמעה את הציווי מהקב"ה (היא הוסיפה שאסור אפילו לגעת בעץ, לפועל היא נגעה בעץ וראתה שלא קרה כלום, ואז) היא אכלה ממנו בעצמה "ותתן גם לאישה עמה ויאכל" (ג, ו). אומר המדרש שאילו הקב"ה הי' מדבר ישר עם חוה לא רק שהיא לא היתה אוכלת מעה"ד אלא היתה משגיחה גם על אדם שלא יכשל.

ולכן כשזה הגיע למ"ת כדי לשלול את הכשלון שהי' בחטא עה"ד הקב"ה הורה למשה רבינו לדבר קודם עם הנשים, .( וכשהם ישמעו את זה ישירות ממשה רבינו הם כבר ידאגו שגם הגברים יתנהגו כמו שצריך (תו"מ חל"ה ע' 186

עפ"ז יש לומר שמאותה סיבה הקב"ה ביקש את "הסכמת" בנ"י לקבלת התורה.

בפעם הראשונה בבריאת העולם הקב"ה לא שאל את אדם וחוה האם הם מסכימים ל"דיל" הזה שהם יכולים לאכול מכל עץ הגן חוץ מעץ הדעת, אלא "ויצו ה' אלקים על האדם... ומעץ הדעת לא תאכל" והוסיף אזהרה ועונש "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" ואעפ"כ עוד באותו יום הם כבר עברו על הציווי.

ולכן במ"ת כשהקב"ה עמד לתת לעם ישראל לא ציווי אחד אלא שש מאות ושלש עשרה ציווים, הפעם הוא לא עשה את זה באופן של "גזרה מלמעלה", אלא הוא קודם שאל אותם האם הם רוצים לקבל את התורה, האם הם מוכנים לקיים את כל המצות, וכמו שהתורה מספרת בפ' משפטים "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים" הכל הוא אמר להם וגם קרא באזניהם את "ספר הברית", מבראשית ועד מ"ת, ועל כל זה הם ענו "נעשה ונשמע" (שמות פרק כ"ד). הם הסכימו לכך בחפץ לב ובשמחה גדולה ורק אז הי' מתן תורה.

(ומה שמובא בחז"ל ש"כפה עליהם הר כגיגית" אומר הרבי שזה בקשר לתושבע"פ אבל תושב"כ קבלו מרצונם החפשי, ראה שיחת פורים תשל"ב שיחות קודש ח"א ע' 529)

וי"ל שזהו המקור להלכה מענינת בהלכות גירות: הרמב"ם בהל' איסו"ב פ' ג' בתחלתו כותב: בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה טבילה וקרבן, מילה היתה במצרים... וטבילה היתה במדבר... וקרבן שנאמר... ויעלו עולות. ואז הוא ממשיך: "וכך לדורות כשירצה הגוי להיכנס לברית... צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן".

ז.א. הלכות גירות נלמדו ממתן תורה, ישנה הלכה שאומרת שתינוק שגיירו אותו ע"ד ב"ד, כשהוא מגיע לגיל בר מצוה "יכול למחות משיגדיל" (שו"ע יו"ד רס"ח, ז). דהיינו הוא צריך להסכים לגיור, וא"א לגייר אותו בע"כ, וי"ל שזה מיוסד על מעמד ה"ס שהקב"ה שאל את עם ישראל אם הם רוצים לקבל את התורה.

בנוסף לכך, ההלכה אומרת שאסור להשיא את האשה נגד רצונה ואת זה אנו לומדים מרבקה שאחי' ואמה אמרו "נקרא לנערה ונשאלה את פי'" ואומר רש"י על אתר: "מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה" (בראשית כ"ה, כ"ז). חז"ל משוים את מתן תורה לנישואים של בני ישראל עם הקב"ה. וי"ל שלכן במתן תורה הוא שלח את משה רבינו "שושבינא דמלכא" כדי לשאול את הכלה - את עם ישראל, באם היא מסכימה לשידוך, ורק אחרי שעם ישראל הביעו את הסכמתם, יכלו לקבוע תאריך לחתונה.

באמריקה קוראים לגרים "יהודים מתוך בחירה" (Jews by choice) ובאמת בהר סיני כל אחד ואחת מישראל , הסכים מרצונו החפשי לקבל את התורה, ולכן רק בגלל זה שזה בא מתוך בחירה חפשית עם ישראל כ"כ אוהב את התורה ומוסר את נפשו על קיומה לאורך כל הדורות, אם זה הי' דבר שהיינו מקבלים אותו בע"כ תמיד הי' לנו Resentment (טינה) נגד זה, אבל בגלל ש"מלכותו ברצון קבלו עליהם" לכן אנו אוהבים ושמחים איתה תמיד.

בדורנו רוב היהודים נולדו להורים שאינם שומרי תומ"צ, ואין שום גורם חיצוני שמכריח אותם לקיים מצוות, רוב היהודים שנמצאים אתנו כאן בבית הכנסת מקיימים מצוות מתוך בחירה חפשית, היום כמעט כל היהודים הם Jews by choice.