הרב ברוך ווילהלם, נהריה
השבוע שמעתי סיפור נפלא מהרב מרדכי שי' בורג, מנהל ישיבת 'מבשרת' במבשרת ציון:
הרב שלום דובער גורדון ז"ל, נשלח על ידי הרבי הקודם של חב"ד, הרבי הריי"צ נ"ע להפיץ יהדות במדינת ניו ג'רסי. במשך שנות שליחותו פעל שם גדולות ונצורות בתחומים רבים. וקירב יהודים רבים לקיום תורה ומצוות.
הסיפור שלנו התרחש בשנת תשל"ג (1973). לקראת אחת השבתות, כשהתכונן הרב גורדון לנסוע לרבי, ל 770 בניו יורק. לקח עמו קבוצת נערים/ות כדי לאפשר להם לחוות פעם ראשונה בחייהם חוויה של שבת יהודית כהלכתה.
לאותה קבוצה הצטרפו גם פולה ושרל, שתי בנות בגיל 14.
הן כמובן התאמצו להתלבש בצניעות המתאימה כראוי לביקור במקום קדוש זה, אך בכל זאת, במהלך השבת, הם לא הרגישו כל כך בנוח. משום שהיו לבושות במכנסיים ולא, כשאר בנות המקום, בחצאית.
ביום השבת בעת שעמדו הבנות ברחוב, מחוץ למרכז חב"ד – 770 הבחינו פתאום שהרבי יוצא מהבניין, בדרכו (כנראה) לביתו, והוא מוקף במאות חסידים.
התחושה הפנימית שלהן אותתה להן שאין זה ראוי לעמוד ליד הרבי במכנסיים, ובאופן ספונטני נצמדו שתיהן לחומת האבנים הבנויה לאורך המדרכה, במטרה להסתיר את עצמן.
כשהרבי ירד במדרגות, הבחין מיד באותן בנות ובמבוכתן, הרבי סטה מעט מדרכו ופנה בחיוך אבהי, לשתי הבנות ואיחל להם בחיבה "שבת שלום", והמשיך בדרכו.
המתח שלהן התפוגג באחת ! ותחושת נעימות מתוקה התפשטה בליבן מהיחס המיוחד שקיבלו.
מחווה נפלאה זו שחוו הבנות, ריגשה אותן מאוד. ובאותו מעמד שוחחו ביניהן, והתפעלו מהעובדה שרבי גדול כזה, בעת שמוקף במאות חסידים, מבחין בכל זאת במבוכתן של בודדים, ונותן להם בחיבה קירוב כה גדול, והחליטו ביניהם לדבוק בדרך חיים זו ! של שמירת תורה ומצוות.
ואכן כשחזרו לביתם אחרי השבת, התחיל בהדרגה לעשות שינוי בחייהם הרוחניים, ואט אט התקרבו לחיים של תורה ומצוות באופן מלא.
סיים הרב מרדכי בורג ואמר:
אותה נערה, פולה (למשפחת שיין) היא אמא שלי !
ברוך השם, זכיתי להקים משפחה נפלאה, כיום אני מנהל ישיבה של 120 תלמידים – ברור לי שהכול בזכות אותה אמירת "שבת שלום" לבבית ! של הרבי.
(תודתי לשליח הרבי, הרב אברהם קנלסקי מניו ז'רסי, שבתיווכו הגעתי לסיפור זה)