הנס אירע בשנת ה'ק"פ (1420). אפשר לקשר את הסיפור גם לט"ו בשבט באמצעות הסיפור בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן כי יש בין הסיפורים קווים משותפים (זיופים מרשימים אבל ריקים מתוכן).
שאול שיף, הצופה ביום י"ז בשבט, ציינו כמה משפחות בירושלים את "פורים סרגוסה". מדובר במשפחות שהן ס"ט. זכר הפורים הזה הולך ונשכח, בגלל תחושת היעדר מחוייבות של הדור החדש לסיפורים וניסים, גם אם הם אמיתיים, מהעבר הרחוק.
בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור מדי שנה על-ידי ידידי הרב מרדכי גנוט שליט"א, מובא הסיפור של "פורים סרגוסה" במלואו, כשם שכל עניין ודבר ביום מימי השנה, מכוסה בלוח הנהדר הזה. מספר הרב גנוט: ביד ההג"ר מוה"ר יוסף עזרא זליכה שליט"א (ומכאן נשלח לו רפואה שלימה ש.ש.) רב פרדס כץ בב"ב, ראיתי ספר קטנטן "מעשה נסים" (ירושלים ה'תר"ץ) שמו, ובו מובאת מגילת "נס שאראגושאנוס".
בנו של הרב זליכה, הרב מנשה זליכה שליט"א, אמר לי, כי ישנם אנשים גם בטבריה ובצפת, שעדיין קוראים בי"ז שבט את מגילת "נס סרגוסה" ומדובר במתי-מעט שמקיימים את הפורים הזה.
וסיפור הנס בקצרה:
"ויהי בימי המלך שאראגושאנוס, שתחת ממשלתו כ 5000 מבני ישראל. ומנהג היהודים, היה בעבור המלך דרך שוק היהודים, יוציאו לכבודו שלושה ספרי תורה מכל קהילה, בסך-הכל 36 ספרים מעוטרים, ויברכו את המלך בקול גדול ורם וכל העם עונים אחריהם אמן. בעצת הדיינים, מפני כבוד התורה, הוחלט לצאת לקראת המלך עם תיקים ריקים.
ואיש משומד, ריב ומדון, חיים שאמי מארקוש שמו, גילה למלך, כי היהודים מברכים עם תיקים ריקים. ויאמרו השרים אם על המלך טוב ייכתב לאבדם ר"ל. ויאמר המלך נצא בבוקר בפתע פתאום. כאשר יבואו היהודים עם ספרי התורה אם ריקים הם בחרב יידקרו.
בלילה ההוא נדדה שנת כל השמשים בכל 12 קהילות היהודים בסרגוסה ואליהו הנביא נגלה אליהם. ויאמר להם מה לכם נרדמים מהרו לבית הקהילה ומלאו את התיקים הריקים בספרי תורה ושובו שכבו על משכבכם ואל תאמרו לאיש דבר. ויעשו כן.
בבוקר, בטו"ב בשבט, עבר המלך פתאום ברחוב היהודים ומארקוש הרשע הולך לימינו, וחייל רב חמושים מאחורי המלך. וביקש המלך להראות לו את ספרי התורה "שבשמם אתם מברכים אותי". וימס לב החכמים והדיינים. ושרי המלך מיהרו לפתוח התיקים והנה ספרי התורה בתוכם ויימצא כתוב: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכו'". וימחול להם המלך מס שלוש שנים, ויצו לתלות את מארקוש הרשע על עץ. וכל זה אירע בה'קפ, טו"ב בשבט.
מתוך אתר הדברות
בכל מקום שהוזכר י"ח שבט תוקן לי"ז שבט מסופר כי בעיר סרגוסה שבספרד, בעת שלטונו של המלך סארגוסאנוס היהודים זכו ליחס כבוד מהמלך. היהודים אשר כיבדו את המלך גם הם, היו נוהגים לצאת להקביל את פני המלך אשר מגיע לעירם בליווי ספרי תורה מ-12 בתי הכנסת השונים בעיר סרגוסה, במעמד ברכה מיוחד עבורו.
יום אחד החליטו חכמי ורבני היהודים בעיר סרגוסה להפסיק במנהגם, בטענה שמדובר בביזוי לספרי התורה הקדושים אשר יוצאים מבתי הכנסת לכבוד מלך בשר ודם. החכמים החליטו כי בעת ביקורו של המלך, יוציאו את התיקים של ספרי התורה כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה, כך שספרי התורה יישארו בבית הכנסת.
אדם יהודי רשע בשם מרקוס אשר פרש מדרכי היהדות, החליט להלשין למלך סארגוסאנוס על תחבולת היהודים, תוך הטחת אשמה שהם מבזים את המלך. כששמע המלך את דבריו של מרקוס הרשע, זעם וקצף על היהודים. המלך פסק כי יגיע לעיר סרגוסה, ויבדקו את תוכן התיקים, וכי אם הדבר נכון ישמידו את כל יהודי סרגוסה, בתיהם ובתי הכנסת שלהם.
ביום י"ז בשבט יצא המלך סארגוסנאנוס במשלחת צבא רב וגדול חמוש בכלי מלחמה אל העיר סרגוסה, מלווה במרקוס הרשע.
בלילה שלפני ביקורו של המלך, נגלה אליהו הנביא זכור לטוב בחלום אל כל 12 שמשי הקהילות של בתי הכנסת בעיר סרגוסה, וציווה עליהם להחזיר את ספרי התורה לתיקים שלהם בשעת הלילה המאוחרת.
למחרת כאשר הגיע המלך סארגוסנאוס וצבאו לעיר, יצאו לקבלו כל יהודי העיר כשהם מברכים את המלך בליווי תיקי ספרי התורה. המלך הרשע ציווה על יהודי העיר לפתוח את כל תיקי ספרי התורה, והיהודים אחזו ברעדה גדולה. כשפתחו את תיקי הספרים, נדהמו כולם לראות את גודל הנס: כל התיקים מכילים את ספרי התורה.
המלך סארגוסאנוס חנן את היהודים, וזעם כל כך על מרקוס הרשע אשר שיקר לו. המלך דן את מרקוס הרשע לתלייה, וליהודים בסרגוסה הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
יהודי סרגוסה קבעו את יום י"ז בשבט בו אירע נס הצלתם ליום חג משתה ושמחה. ביום זה קוראים יהודי סרגוסה מגילה מיוחדת שנכתבה לזכר הנס: "מגילת סרגוסה", ובכל פעם שמוזכר שמו של מרקוס הרשע, נוהגים יהודי הקהילה להשמיע רעש ברעשנים, ולחבוט ברצפה.
הסיפור המלא
- לוח דבר בעיתו: דף 1 | דף 2 | דף 3 | דף 4
- הסיפור המלא בחב"ד שעל אתר
- ערך פורים סרגוסה בויקיפדיה (שם נכתב שחוגגים אותו בי"ח שבט, אבל רוב יוצא סרגוסה חוגגים בי"ז - ועי' בכ"ז בספר "פורים סרגוסה בהלכה ובאגדה" עמ' 21.)
- ערך העיר סרגוסה בויקיפדיה.