ארטבן מלך פרס שלח מרגלית יקרה לרבי יהודה הנשיא, וביקש: שלח לי דבר טוב כמותה.
שלח לו מזוזה.
אמר ארטבן: אני שלחתי לך דבר יקר, שאי אפשר להעריך אותו, ואתה שלחת לי דבר השווה מטבע קטן אחד?!
אמר לו רבי: חפציי וחפציך לא ישוו בה, ולא עוד אלא שאתה שלחת לי דבר שאני צריך לשמור עליו, ואני שלחתי לך דבר ששומר עליך! כמו שנאמר (משלי י, כב): 'בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך'.
(ירושלמי פאה יא,ה).