קבוצה של יהודים מאמריקה נסעה לבקר בארץ ישראל בשנת 'שמיטה'.
הם טיילו בירושלים, עברו בשוק של פירות וירקות ואחד מחברי הקבוצה קנה לעצמו תפוז מתוק ועסיסי. חבר שלו ראה צורך להזכיר לו שעכשיו שנת שמיטה וצריך לבדוק היטב מאיפה הגיע התפוז ואם הקפידו בו בכל דיני השמיטה. הוא התלבט האם להתערב או לא, אבל בסוף החליט לקיים מצות "הוכיח תוכיח את עמיתך" והעיר לו שעכשיו שמיטה וצריך לבדוק את הכשרות של התפוז.
לקח החבר עוד פלח תפוז לפה, ואמר: "תראו כמה טוב בארץ ישראל. גם אוכלים תפוזים וגם שומעים דברי תורה"..
== נוסח אחר: ==
יהודי תימני עשה את כל הדרך מתימן לארץ הקודש והגיע מותש ועייף לפרדס תפוזים שהיה שייך לאחד הקיבוצים. היהודי היה בטוח שהפרדס הפקר, טיפס על אחד העצים והתחיל לקלף ולאכול תפוזים להנאתו.
לפתע, תפס אותו בעל הפרדס, קיבוצניק עצבני והחל לגעור בו 'איך אתה לא מתבייש להכנס לשטח פרטי ולאכול בלי רשות'?!
התימני שעלה זה עתה לארץ עדיין לא הבין עברית וחשב לתומו שהיהודי מקבל את פניו בברכת 'ברוכים הבאים'..
הקיבוצניק לעומתו המשיך לצעוק 'איך אתה לא מתבייש, אתה נראה יהודי דתי עם פאות וכל הלבושים המסורתיים, מה עם 'לא תגנוב'? מה עם 'לא תגזול'?
אומר התימני: 'וואלה ארץ זבת חלב ודבש, גם אוכלים תפוזים וגם שומעים דברי תורה'...