רבי לוי יצחק מברדיטשוב התהלך פעם, בערב פסח, ברחובות העיר. הוא פגש גוי אחד שהיה מבריח סחורה אסורה מחוץ לארץ. "האם תוכל למכור לי חפץ מסויים שהוברח מעבר לגבול", שאל הצדיק? - הסב האיש את ראשו לכאן ולכאן והביט חפוזות כי אין משגיחין בו ולחש: "בוודאי, יש לי הרבה. בוא ואראה לך סחורה משובחת".
המשיך הצדיק בדרכו, ופגש יהודי. שאל אותו בתמימות: "יש לך אולי מעט לחם בביתך"? "עכשיו?! הזדעק היהודי, הרי ערב פסח לאחר חצות". המשיך הצדיק ופגש עוד יהודי. "שמא יש לך מעט לחם בביתך ותמכור לי תמורת ממון רב"? "עכשיו?! הזדעק היהודי, הרי ערב פסח לאחר חצות".
הרים הצדיק את העיניים ואמר: "רבונו של עולם, תראה את בניך. הממשלה מעמידה שוטרים בכל פינה כדי לתפוס את מבריחי המכס, ובכל זאת הם מצויים בראש חוצות. ואילו אתה לא העמדת שוטרים ולא אנשי צבא, אלא רק כתבת בתורתך: "לא יראה לך חמץ", והנה אין גרם חמץ בנמצא בבית הישראל".
עיבוד נוסף
אלישע גרינבוים, חב"ד.אורג היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ערב פסח כאשר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בחר לערוך סיור רגלי בעירו. הוא שם את פעמיו לרחוב צדדי, שם, על פי השמועה, ניתן לרכוש כל פריט 'אסור' בשוק השחור המקומי.
"ר' יענק'ל" הוא פנה לאדם שעמד בצד הדרך. "בבקשה ממך: שמא תוכל למכור לי חפיסת סיגריות מחוץ לארץ"?
"תמורת חמישה זהובים" השיב יענק'ל בלחישה "אתן לך חפיסה כאן ועכשיו". רבי לוי יצחק לא התמקח על המחיר והעיסקה התבצעה במהירות ובחשאי.
"משה יקירי" שוב פנה הרב לאדם אחר. "יש ברשותך אריג מיובא"?
הרכין משה את ראשו ולחש באוזני הרב. "יש גם יש, משובח מן המשובח. שנים-עשר זהובים מחירו, אך לכבוד הרב אמכור גם בתשעה". שוב הוציא הרב את הסכום מכיסו והסחורה החליפה ידיים.
וכך עבר הרב מסוחר לסוחר כשהוא רוכש תמציות תה, קופסת טבק ופיסת משי.
לאחר שסיים את מסע הרכש שלו הוא ניגש שוב ליענק'ל. "האם תוכל למכור לי כעך טרי"?
"רבי!" נעץ יענק'ל עיניים מתפלאות ברבי לוי יצחק. "ביערתי את החמץ לפני שעות אחדות! כיצד אוכל לספק לך כעך"?
"אשלם לך עשרה זהובים"! ניסה להפציר הרב.
"גם אם תשלם לי מאתיים זהובים לא אוכל לספק את מבוקשך" קבע יענק'ל נחרצות.
שוב עבר הרב מסוחר לסוחר אך הפעם התשובה היתה שלילית ונחרצת. לא, לא נוכל למכור לך כעך או אפילו פיסת לחם קטנה גם אם תשלם במיטב.
"ריבון העולמים" נשא רבי לוי יצחק עיניו לשמיים, "הבט מן השמיים וראה כיצד שומרים בניך על מצוותיך! הצאר גזר שלא להבריח מכס ואף הציב שומרים על הגבול, אך ניתן לרכוש פריטים מוברחים ללא קשיים יתרים.
"ואילו אתה ציווית לפני למעלה משלושת אלפים שנה שלא לאכול או להחזיק חמץ. שומרים לא הצבת ואף עונש מאסר לא צפוי להם, ובכל זאת לא ניתן למצוא ברשות בניך ולו פירור חמץ אחד בערב פסח.
"מי כעמך ישראל!" סיים רבי לוי יצחק את דבריו-תפילתו ושב לביתו להכנות האחרונות בטרם יתקדש החג.