מעשה מספרים על הבארון משה מונטיפיורי ז"ל שהיה עשיר גדול גם בתורה ובמצוות ובנדיבות לב ובשמירת השכת הוא ואשתו פעם נפגש עם הדוכס באנגליה על מתן זכויות ליהודים בארץ ישראל אמר לו הדוכס קשה מאוד להשוות את היהודים אל הנוצרים בזכויותיהם מפני שלא רק בחייהמ הם שונים אלא גם לאחר מותם שונה מנהגם של היהודים ממנהגי הגוים אנו הנוצרים נוהגים לקבור את המתים שלנו בבגדיהם ולפעמים גם בתכשיטיהם ואילו אצלכם היהודים קוברים את המתים בתכריכי בד פחותים זולים
החזיר לו השר מונטיפיורי ז"ל בחיוך של תמימות כך הוא מנהגו של עולם מי שיוצא לדרך רחוקה על מנת שלא לחזור הריהו לובש את כל מלבושיו היקרים ולוקת עמו גם את כספו ותכשיטיו ברם אנחנו היהודים מאמינים באמונה שלימה שתהיה תחיית המתים כשיעלה הרצון מאת הבורא יתברך וכשאחד מאתנו מת הרי לפי אמונתינו כמו שהולך לישון ואדם הגון אינו ישן במלבושיו ובתכשיטיו אלא בכתונת לילה בלבד אם כן עלינו לדעת ולהאמין באלוקי אברהם יצחק ויעקב שהוא עתיד להחיות המתים כמו שאנו מתפללים בכל יום ברוך אתה ה' מחיה המתים והרב משה מונטיפיורי ענה לאותו דוכס נכון על מי שנוסע למקום רחוק שצריך לקחת כל ממונו עמו ובפרט שהוא לא חוזר אבל אנחנו עם השם ית' ויש לנו הבטחה ממנו יתברך ברוך מחיה המתים אכי"ר
ליקוטי רפאל