כניסה

קבלת קהל מן הבקר עד הערב (עדות המזרח)

סיפור (סיפור ארוך)

עלון "מידי שבת" שע"י מוסדות מאורות נתן, גליון 183 - כ"ב שבט תשע"ז

הגאון האדיר רבינו חיים פלאג'י זצוק"ל, רב העיר איזמיר שבטורקיה, היה שקדן עצום שהעיד על עצמו שבצעירותו לא פסק פיו מגירסא, ועם זאת משנתמנה על הציבור היה מסור כל כולו למען הכלל, ונשא את משא העם על כתפיו, כשכל רגע פנוי שנותר לו הוא מנצל לחזור לספריו, כך שלמרות טירדותיו זכה לחבר ספרים רבים הנלמדים גם בימינו.

כיון שהיה טרוד בצרכי הכלל, בהם עסק באמונה, לא היה לרבי חיים כמעט אף רגע של מנוחה, תור ארוך של שאלות השתרך לפני שולחנו, שאלות בהלכה, דיני תורה, וסתם בעיות והתייעצויות של יהודי קהילתו.

באחד הימים הגיע הרב לביתו בשעת הצהרים, אחד מבני הבית הגיש לו קערת תבשיל והוא פנה לאכול, אך אז נכנס יהודי וביקש להיעזר בו, רבי חיים הזיז את הצלחת מבלי שהאורח יחוש, האיר לו פנים ושמע את שאלתו, ואז חיוה את דעתו בעניין, היהודי שמע את המענה ויצא.

הרב ניגש שוב לאכול אך תיכף ומיד נכנס יהודי נוסף לבקשה אחרת, והרב פסק מאכילתו וניגש אליו, וכך חזר הדבר על עצמו שוב ושוב כשהרב מאיר פנים לכל אחד מהבאים ולא נראה על פניו שמץ של תרעומת.

אחרי זמן נוצרה הפוגה כלשהיא ורבי חיים הופתע לראות שהוא יכול לאכול את התבשיל שכבר התקרר בלא הפרעה, כשהעיר על כך לבני ביתו, סיפרו לו בניו שאכן הגיעה מקודם אשה אחת אל הבית לשאול שאלה מהרב, אך הם הסבירו לה בצורה מכובדת שהרב אוכל כרגע ושעליה לשוב בשעה מאוחרת יותר.

רבי חיים נחרד: "האם אתם מכירים את האשה הזו" ? שאל את בני הבית, אך הם השיבו בשלילה, וציינו שכל מה שהם יודעים הוא שהיא מתגוררת בפאתי העיר.

רבי חיים קם והתעטף בגלימתו הרבנית, "התלווה אלי ונצא לפאתי העיר" אמר לבנו, "נחפש את האשה, נשמע מה בפיה ונעזור לה, ואתה תבקש את סליחתה"...

סיפורים דומים

ר' שמואל מסלנט

מחפש עדיין את המקור, התוכן הובא בקובץ רפאל עמ' 84

מעשה על הגאון רבי שמואל מסלנט זצ"ל אשר  ישב על כיסא הרבנות בירושלים שבין החומות קרוב לשבעים שנה.

בצד חכמתו ובקיאותו בתורה ובהוויות העולם, התפרסם רבי שמואל ברבים בפשטות הליכותיו עם הבריות ובאורח חייו הצנועים.

אך יותר מול הרשים את כל בני ירושלים באותם ימים בנכונותו התמידית להורות דין ולפסוק הלכה לכל דורש בכל עת ובכל שעה.

פעם שאלו מקורביו של רבי שמואל את רבם הנערץ: "מדוע אין כבוד הרב קובע שעות מיוחדות ביום לקבלת קהל ולפסיקת שאלות בהלכה, כפי שנוהגים כמה וכמה רבנים אחרים?"

השיב רבי שמואל בנימה אבהית לשואלים: "כל יהודי, וביותר רב ומנהיג בישראל, צריך להשתדל בכל כוחו ללכת בדרכי ה ולדבוק במידותיו. והרי דרך ה' היא לענות לפונים אליו בכל עת ובכל שעה.

הנה אנו אומרים בברכת המזון: ''שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד, ובכל יום ובכל עת ובכל שעה''. משמע שלפני ה' יתברך אין ''שעות-קבלה'' ומועדים נבחרים, שבהם הוא משגיח על ברואיו ומספק להם כל צרכי החיים.

וכן היה מנהגו של משה רבנו לשפוט את העם ''מן הבוקר עד הערב'' תמהני אפוא עליכם, שאתם באים להציע לי דרך חדשה וזרה של קביעת ימים ושעות-קבלה קצובות לפונים אלי...

החתם סופר

פניני תורה, יהלומי, עמ' קכח

רבי משה סופר רגיל היה לאמר על הרבנים הנאורים הקובעים שעות מסויימות לקבלת קהל, שהם בבחינת "מעוננים" (מלשון עונה)... שקובעים עונה מתי אפשר להכנס אליהם. בפ' יתרו כתוב - מן הבוקר עד הערב.

קשרים

← חזרה לחיפוש