קבל האמת מי שאמרה

עלון "מידי שבת" שע"י מוסדות מאורות נתן, גליון 183 - כ"ב שבט תשע"ז / לא נודע מי בעל הרעיון

סטיב היה גוי משכיל וחשוב, רחוק מאוד. מה' ומעמו ומנותק מכל שיג ושיח עם העם היהודי, הוא גר בארץ רחוקה שם חקר אמונות ודעות וטעה אחרי עבודות זרות שנים רבות מחייו, ואז שמע על הנפלאות שה' עושה עם העם היהודי, חקר ובירר, והחליט להתגייר, משפחתו וקרוביו נידוהו והוא יצא מארצו לגור בארץ הקודש, בקרב בני עמו החדשים.

באותו יום, משרק התיישב בארץ, החל חוש הביקורת המפותח שלו להציק לו, הנהגות שונות שהשתרשו בציבור לא מצאו חן בעיניו ולדעתו היו טעות, הוא ניגש לכמה אנשי ציבור ומובילי דעה שהכיר עוד מחוץ לארץ והיה נכבד בעיניהם, והחל להעיר ולהטיף להם שיש לשנות את ההתנהלות פה ושם, ועליהם כמנהיגים לשנות מדרכם...

המנהיגים כלל לא התייחסו לעצם הביקורת, שאולי הייתה נכונה, הם השתוממו ממעשהו ובנימוס אך בתוקף, ענו לו ש"כך לא מתנהגים" !

קודם עליו להכיר את העם, לתפוס את מקומו בקהל ולהבין את מכלול הדברים, אחרי שיתבסס מעט, אולי יתחיל לנסות לתקן...

קשרים

התנהגות משה רבינו בפרשת יתרו

המעשה הנ"ל הוא משל לצורת התנהלות שכל מנהיג ואדם רגיל היה נוהג בה, אבל לא משה רבנו!

בדומה לסטיב במשל, יתרו שומע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומגיע להסתפח לישראל, ומיד מתחיל בביקורת על צורת ההנהגה של משה ומציע לתקן ולשנות, ומשה מקבל זאת מיד, כי משה הוא איש מלא בענוה השומע ומקבל האמת ממי שאמרה.

את התכונה הנפלאה הזו ירש משה מאביו עמרם, ויותר מזה, הוא נולד רק בזכותה, כי כתוב בפסוק על עמרם: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵּוִי וַיִקַח אֶת בַת לֵּוִי" (שמות ב א), ואומרת על כך הגמרא (סוטה יב.): "וילך איש מבית לוי" - להיכן הלך? אמר רבי יהודה בר זבינא שהלך הרשע "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", אמר: לשוא אנו עמלין, עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן, אמרה לו בתו: אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות, פרעה לא גזר אלא בעוה''ז, ואתה בעוה''ז ולעוה''ב, פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת וכו', עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן".

עמרם מחליט החלטה, ואצל 'גדול הדור' כמוהו כל החלטה היא אחרי בירור הדבר לעומק העניין, וכל שכן החלטה כזו של גירוש אשתו, הוא שקל ודן בדבר וכך הכריע, ובכל זאת כיון שבתו אמרה לו דבר נכון, הוא מיד קיבל ממנה, מבלי להתייחס למי האומר, כי על האדם לקבל את האמת ממי שאמרה, ובזכות כך נולד משה, שגם נהג כך בעצמו.

(עלון "מידי שבת" שם. וראה גם ס' מקדש הלוי, יוסף הלוי דינר, עמ' רסב)