היה איתו ספר תורה, גביע לקידוש, ודולר מהרבי.
תאריך לועזי: 1 לפברואר 2003 (תשס"ג)
מרגע ההכנות למסע אל החלל בשיגור ועד להודעה הטראגית, עקבו אחר המעבורת מליוני בני אדם בעולם שגילו בה ענין מיוחד לאור העובדה שאסטרונאוט יהודי וישראלי ראשון ישתתף בה. אילן רמון ז"ל דאג לשדר אל מליוני האנשים הללו מסר שכל כולו הוא "גאון יעקב" ובכל הזדמנות הדגיש כי הוא נציגם של העם היהודי כולו כשהוא מציג את ספר התורה שלקח עימו לחלל, ואת גביע הקידוש ששימש אותו בחלל בשבת.
כשאנו אנו מדברים על תרומה אישית לאנושות, לעולם וליהדות, משמש לנו אילן רמון ז"ל סמל ומופת לאדם שידע לנצל ארוע בסדר גודל אדיר כדי לקדש שם שמים לעיני כל העולם כולו..
אילן רמון ז"ל הרים "תרומה" ענקית לבורא עולם וליהדות, בדוגמת קידוש שם שמים אדיר. אין בית בעולם שלא הביט בהערצה גלויה ובהערכה רבה ביהודי שאינו מתבייש בדתו, באלוקיו ובעמו. זו הייתה תרומתו האישית של אילן רמון ז"ל שהשכיל למנף סיקור תקשורתי עצום ולהתגאות במה שרבים אחרים היו מעדיפים להסתיר.
אילן רמון ז"ל לימד אותנו כי כל אחד מאיתנו, במעמדו ובתפקידו, יכול וצריך לרתום ולתרום מכשרונותיו למילוי השליחות של היהודי לעשות את העולם משכן לה'.
ראה גם: גאון יעקב.
מורשתו של אילן רמון
מאת הרב חיים צבי קוניקוב
הפעם הראשונה שנפגשתי עם אילן רמון ע"ה היתה במפגש קבלת פנים חשאי למחצה שנערך בעירי, סטלייט ביץ' שבפלורידה. צוות נאס"א ואנשי הביטחון הישראלים נקטו באמצעי בטיחות גבוהים מן הרגיל, ואפילו המיקום בו נערך הטקס נשמר בסודיות עד ליום האירוע עצמו.
במהלך האירוע נאם אילן בפני המשתתפים – מנהיגי הקהילה היהודית המקומית – ולאחר הנאום ניגש אליי, העניק לי חיבוק עז ואמר: "כבוד הרב, אני חייב לשוחח איתך. אני רוצה לשמור אתהשבת בחלל, ואינני יודע כיצד".
כך החלה ההיכרות שלנו.
אילן היה יהודי מיוחד. מספר פעמים הוא התבטא כי הוא רואה במשימת החלל שלו שליחות; "אני נציג של העם היהודי כולו", אמר. וכנציג של העם היהודי הוא רצה לעשות את הכל בצורה הטובה ביותר: לשמור את יום המנוחה הקדוש, יום השבת; לאכול רק מזון כשר בחללית.
"אוכל כשר"? משכו אנשי נאס"א בכתפיהם כששמעו על הבקשה המוזרה של האסטרונאוט הישראלי. אך אילן לא הרפה והפתרון נמצא: חברה המייצרת אוכל כשר וסטרילי עבור אסירים בבתי הסוהר תוכל לספק ארוחות שיעמדו בתנאים הקשים השוררים מחוץ לאטמוספירה.
גם שמירת השבת היתה אתגר לא קטן. בחלל היום נמשך תשעים דקות; השבוע עשר וחצי שעות. האם יהיה על אילן לשמור שבת מדי עשר וחצי שעות?
על-פי בקשתו, יצרנו קשר עם רבנים מפורסמים בעולם שפסקו כי את השבת יהיה עליו לציין לפי מקום ההמראה, דהיינו עירנו – סטלייט ביץ'.
הנחישות הזו, הגאווה היהודית של אילן לציין את מצוות התורה במרחק אלפי קילומטרים מכדור הארץ שלנו, הותירה רושם עז על הקהילה ועל יהודים ברחבי העולם.
אילן רמון והרב קוניקוב
אילן רצה לבוא ולבקר בבית חב"ד שלנו לפני ההמראה, אך לוח הזמנים הצפוף של נאס"א לא איפשר לו זאת. סיכמנו כי לאחר הנחיתה הוא יבוא לאירוע מיוחד שנערוך עבורו. לא תיארנו לעצמנו שמשימת החלל תסתיים באסון כבד כל-כך...
ביום שבת בבוקר הלכתי יחד עם בתי לבית-הכנסת. בשעה תשע ושש-עשרה דקות, שעת הנחיתה המיועדת, הביטה בתי בשעון וציפינו לשמוע את ה'בום' השגרתי המלווה את כניסת המעבורת לאטמוספירה, אך לא שמענו דבר. הגענו לבית-הכנסת, התחלנו בתפילת שחרית ואז נכנס בריצה מפקד המשטרה המקומי וסיפר כי המעבורת התרסקה וכי כל אנשי הצוות נספו. תושבים החלו לנהור לבית חב"ד ולהציב פרחים ליד השלט הדיגיטלי המאחל לאנשי צוות ה"קולומביה" לשוב בשלום; השבת עברה עלינו בעצב רב.
שבעה ימים לאחר-מכן, ביום שישי בשעה 9:16 בבוקר – בדיוק בשעה בה המעבורת היתה אמורה לנחות – התקיים טקס קצר ועצוב על מסלול הנחיתה המיועד של הקולומביה, בו נתבקשתי לשאת דברים. מצב הרוח היה מדוכדך מאוד. הודיתי לאנשי נאס"א, בשם אילן רמון ומשפחתו, על מאמציהם וניסיתי לעודד את רוחם. "אילן אמר לי: 'ירושלים, יש לנו בעיה'! הוא ביקש לדעת כיצד ניתן לשמור את השבת כאשר מדי עשר וחצי שעות חולף שבוע, וכל 21 יום אנו צריכים לחגוג ראש השנה נוסף"! סיפרתי להם על מאמציו של אילן רמון לקיים את מצוות הבורא גם תחת אתגרים.
"אילן רמון לימד אותנו שככל שנהיה עסוקים בדברים חשובים מאוד, אנו חייבים לעצור מדי פעם ולהתבונן: מי אנחנו, מה אנו עושים בעולם ומהי מטרתנו" אמרתי להם.
ואם תרצו, זוהי מורשתו של אילן רמון.
נגע בשמים וגם בלבבות
חיוכו הלבבי של אילן רמון ז"ל, והדרך השקטה והיפה בה ביטא את זיקתו למסורת היהודית – סימלו את כל מה שחסר לנו בארצנו השסועה ורבת-המחלוקות. כך נזכור אותו לעד.
מאת הרב מנחם ברוד / אתר צעירי חב"ד
כבר הספקנו לשמוע נימות ביקורת על העיסוק הנרחב במותו הטראגי של אילן רמון ז"ל, טייס החלל הישראלי הראשון, שנספה בהתפרקותה של מעבורת החלל 'קולומביה' בכניסתה חזרה לאטמוספרה. בעיני אלה אין זו אלא עוד תאונה, שכמותה מתרחשות לדאבוננו מאות מדי שנה בארצנו, ובהן נספים אנשים יקרים. המבקרים הללו או שהם אנשי 'איפכא מסתברא' בעצם מהותם או שאין הם מבינים את משמעותם של סמלים בהוויה האנושית.
אילן רמון נגע לא רק בשמים, אלא גם בלבבות כולנו. במידה מסויימת הוא איחד את כל חלקי העם, בארץ ובתפוצות. הוא היה הנציג של כולנו, וייצג אותנו בכבוד ובגאון. חביבותו הטבעית, שלא היה בה אפילו שמץ של שחצנות, חיוכו הלבבי, והדרך השקטה והיפה שבה בחר להפגין את זיקתו למסורת היהודית – סימלו את כל מה שחסר לנו בארצנו השסועה ורבת-המחלוקות. לכן גם מותו גרר כאב אישי של כל אחד ואחד מאיתנו.
פרץ של מסורת
דווקא משום שלא היה אדם דתי התרגשנו כל-כך מהעובדה שבחר להפגין את זיקתו למסורת היהודית. התקשורת הישראלית לא כל-כך ידעה מה לעשות בפרץ המסורת הזה והשתדלה להצניעו, אבל ברחבי העולם זכו דווקא הפרטים הקטנים הללו לסיקור נרחב.
היה חשוב לו לברר מתי נכנסת השבת בהיותו בחלל. זו הפעם הראשונה שסוגיה זו נשאלה כהלכה למעשה, ופוסקים נודעים ברחבי תבל נכנסו לעובי הקורה וקבעו את עמדת ההלכה (השבת נקבעת על-פי מקום ההמראה). הוא אף נטל עמו גביע לקידוש, והציג אותו לעיני המצלמות בראיון בשידור-חי מהמעבורת המשייטת בחלל.
בחייו הפרטיים לא הקפיד על מזון כשר דווקא, מכיוון שלא חונך לכך, אבל פתאום חש שהוא מייצג את העם היהודי. הוא ביקש וקיבל אוכל כשר למהדרין. זו הפעם הראשונה שנאס"א דאגה להכין מנות של מזון כשר לטיסות בחלל.
קשה להמעיט בערך העצום של הגברת תודעת הכשרות שהייתה למעשהו זה של רמון. לו היו מעמידים לרשותנו מיליוני דולרים לעריכת מסע הסברה על חשיבות הכשרות, לא היינו מצליחים להשיג אפילו אחוז אחד מהתהודה הציבורית שהשיג רמון (אילו היה פרסומאי מציע לצלם אסטרונאוט המבקש מזון כשר, היו אומרים לו שזה נשמע דמיוני ובלתי-אמין...). בראיונות מהחלל אף ציין כי חבריו, הלא-יהודים, נהנו מהארוחות הכשרות וביקשו עוד, ובכך עבר מסר חשוב נוסף – כשר זה טוב, כשר זה טעים. מי יודע לכמה יהודים בעולם נתנו הדברים הללו דרבון לשמור כשרות.
כמה התרגשנו מסיפורו של ספר-התורה הזעיר שנטל עמו לחלל, ספר-תורה שנער יהודי הצליח להסתיר במחנה הריכוז ברגן-בלזן. הסיפור הזה הכה גלים בכל רחבי העולם. אילן הציג את ספר-התורה הזה בהתרגשות, באומרו כי הוא מסמל את הישרדותו של העם היהודי "מהימים הקודרים ביותר לימים של תקווה ואמונה".
גאון יהודי
אסטרונאוט מורשה ליטול עמו לחלל רק חפצים אישיים אחדים, אבל רמון בחר להקיף את עצמו בפריטים המסמלים את המסורת וההיסטוריה היהודית: ספר-תורה, נרתיק של מזוזה, גביע לקידוש, ציור שצייר ילד יהודי שנספה בשואה, דולר מהרבי מליובאוויטש, שהעניק לו שליח חב"ד במרכז החלל.
כך ייצג בגאון ובכבוד את היותו יהודי ואת מורשתו היהודית. הוא זכה לקדש שם שמים במידה שאין דומה לה. רעייתו רמזה על ה'רוחניות' שמילאה אותו בעת האחרונה, אך למרבה הכאב לא שב משם כדי לספר לנו על כך.
מבחינה מסויימת דווקא מותו הטראגי מעצים את כל המסרים הללו. כך נזכור אותו לעד. האסטרונאוט הישראלי שבחר להדגיש את היותו יהודי.
ספר-התורה שהוטס לחלל
מאת מנחם כהן / שיחת השבוע 1361
חברי צוות הניסוי הישראלי 'מידקס' ישבו בסלון ביתו של הפרופ' יהויכין יוסף ז"ל (המכונה 'יו-יה'), ועמם האסטרונאוט אל"מ אילן רמון ז"ל. זו הייתה פגישת חברים של אנשי הצוות, והם החליפו רשמים על התקדמות המיזם, שעסק, בין השאר, במדידת החזרי קרינת השמש מסופות האבק המדבריות, ובחקר השפעת האבק על ההתחממות הגלובלית.
בעיצומה של הפגישה התעניין רמון בתיבה שהונחה מעל ארון הספרים. הפרופ' יוסף הוריד את התיבה, הסיר מעליה חתיכת בד אפורה, והציג בהתרגשות ספר-תורה קטן. באותה הזדמנות סיפר את סיפורו האישי, הכרוך בסיפורו של ספר-התורה.
לימוד בסתר
מחנה הריכוז ברגן-בלזן, ימי מלחמת-העולם השנייה. לילד יהויכין יוסף מלאו שלוש-עשרה שנים. הרב הראשי של אמסטרדם, הרב שמעון דסברג הי"ד, דאג שהנער יחגוג את בר-המצווה על-אף הסכנה הגדולה. בסתר לימד אותו לקרוא בספר-תורה שהסתיר במעילו.
"כאשר הגרמנים החליטו לחסל את המחנה, העבירו את קבוצת הילדים למחנה אחר", סיפר יהויכין לחבריו. "הרב דסברג נתן לי את ספר-התורה וביקשני לשמור עליו. כשעליתי ארצה ספר-התורה היה איתי, והוא מלווה אותי עד עצם היום הזה".
הבקשה של רמון
עמיתיו התרגשו מסיפורו של המדען שניהל את תכנית הניסוי. "ידענו שהוא ניצול שואה, אולם לא שמענו מעולם על ספר-התורה", מספר לנו השבוע הד"ר אדם דביר (70), מדען ראשי בחברת יארד. "אילן שאל אם יוכל לקחת את ספר-התורה למסע בחלל, ו'יו-יה' נתן את הסכמתו. בהביני את משמעות המשימה וחשיבותה, החלטתי לצרף לפריט זה מטבע של שמינית שקל מהשנה הרביעית של המרד, שגם הוא ילווה אותו במסעו בחלל.
"אילן בחר את הפריטים האלה, נוסף על גביע קידוש, כי ראה את עצמו נציג העם היהודי. מכיוון שספר-התורה היה קטן במיוחד, הורשה לקחת אותו. אלה היו 'גווילים של תקווה', כפי שכונה הספר בסרט תיעודי על הנושא".
התרגשות בשידור חי
ברגע שנצרב בתודעה מהטיסה של רמון במעבורת קולומביה הוא נראה מציג את ספר-התורה בשידור חי, במהלך מסיבת עיתונאים עם עמיתיו. "זה חוט, זה חבל מקשר מאוד מרגש, והוא כאן איתי בחלל", אמר רמון. המראות שודרו ברחבי העולם וגרמו התרגשות רבה מאוד.
למרבה הצער בחודש שבט תשס"ג, בדיוק לפני עשר שנים, התפרקה מעבורת החלל מעל שמי טקסס כשעל סיפונה שבעת האסטרונאוטים, ובהם אילן רמון. ספר-התורה אבד גם הוא בהתרסקות. "בשבועות שקדמו לטיסה היינו בארה"ב, עם אילן והצוות", מספר דביר. "במהלך הכניסה בחזרה לאטמוספרה היינו בחדר הבקרה המדעי, ושמענו שדבר-מה השתבש, ואז ראינו על הצגים את המעבורת מתפרקת לשברים לוהטים. חזרנו לישראל בהרגשה קשה. עד היום הסיפור מלווה אותי, בפרט כשאני מרצה לפני סטודנטים על המשימה המדעית".