הרב אלי וולף, מוסקבה
עומדים אנו בערב שבת פרשת שקלים.
המשנה הראשונה במסכת שקלים פותחת במילים: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים".
פירוש המשנה הוא: היות ובזמן שבית המקדש היה קיים, כל אדם מישראל היה מחוייב לתת מחצית השקל עבור רכישת קרבנות ציבור, והיות והחל מראש חודש ניסן צריכים לקנות את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים של השנה החדשה, לכן שלושים יום קודם לכן, "באחד באדר – משמיעין על השקלים", מכריזין בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם.
כמו"כ משמיעין "על הכלאיים", שייצאו לגינות ולשדות, לנקותם מצמחים הגדלים בערבוב וכלאיים.
••
פירושה הפנימי של משנה זו:
חז"ל במסכת ראש השנה (יא) אומרים: "אמר רבי יהושע: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל". חודש ניסן הוא חודש הגאולה האמיתית והשלמה – לה אנו מצפים.
גאולה זו הקרובה תבוא, כאשר נסיר את הסיבה שבגללה אנו נמצאים בגלות הנוכחית. בהיות "ומפני חטאינו – גלינו מארצנו", אזי כדי לבטל את ה"גלינו מארצנו", את הגלות, ולזכות לגאולה - עלינו לתקן את ה"מפני חטאינו", את סיבת הגלות.
מה היא סיבת הגלות הנוכחית? מספרת הגמרא במסכת יומא (ט) "מקדש – מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם". בית שני נחרב, והירידה לגלות הנוכחית – נבעה בשל שנאת חנם שהיתה בין בני ישראל.
כך שכאשר נתקן את סיבת הגלות, את שנאת החנם – נזכה לגאולה.
•
חידוש נוסף יהיה בגאולה הקרובה, שגאולה זו תהיה לא רק תיקון על גלות נוכחית זו, אלא הגאולה הזו תהיה הגאולה השלמה לה מצפה עם ישראל לאורך כל הדורות.
גאולה זו על ידי משיח צדקנו, תתקן את העולם כולו ותביא אותו (לא רק לתיקון החטא הפרטי של גלות זו, אלא גם תביא את העולם) למצב מושלם, כמו שהוא היה בעת בריאת העולם בששת ימי בראשית, לפני חטא עץ הדעת.
חטא עץ הדעת גרם לתערובת טוב ורע בעולם, כמסופר בפרשת בראשית (ב יז) "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו", או כפי שהנחש אמר לחוה (ג ה) ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם .. יודעי טוב ורע". כך שכאשר אדם וחוה אכלו מעץ הדעת הם נהיו "יודעי טוב ורע", הם הפכו את עצמם ואת העולם כולו להיות מעורבים ("יודעי") טוב ורע. אין בעולם רע ללא מעט טוב מעורב בו, ואין טוב ללא רע.
•
וזהו פירוש משנתנינו: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים".
באחד באדר, בעמדינו בימי ההכנה לקראת הגאולה הקרובה בחודש ניסן. כאשר אנו רוצים להתכונן לקראת הגאולה, כשאנו רוצים לדעת כיצד אפשר להגיע ולהביא את חודש ניסן, להביא את הגאולה –
מלמדים אותנו חז"ל, שההכנה לחודש ניסן היא, "באחד באדר" – ההכנה היא, באמצעות שני דברים:
ראשית: "משמיעין על השקלים".
השקלים מהותם היא – אחדות ישראל, שוויון בין כל עם ישראל :"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". אין הבדלי מעמדות, אין הבדל בין יהודי למשנהו. כולם יחד מתאחדים עם אותה "מחצית השקל", ורוכשים בכספי כולם יחד את קרבנות הציבור. כל עם ישראל יחד נעשה אגודה אחד כדי לעשות רצון אבינו שבשמים.
כך שה"שקלים" הם התיקון על החטא הפרטי של הגלות הנוכחית, שנאת חינם. ולכן באחד באדר, כהכנה לגאולה, עלינו "להשמיע על השקלים", להביא לאחדות ישראל.
ויתרה מזו, כהכנה לגאולה, "באחד באדר", משמיעין גם "על הכלאיים", שלא תהיה יותר תערובות של מין בשאינו מינו. שלא תהיה תערובת של טוב ורע, להפריד ולהבדיל בין הקדושה לבין הקליפה,
עלינו לתקן – לא רק את החטא הפרטי של הגלות הנוכחית, אלא גם את חטא עץ הדעת, את התערובות בין טוב לרע.
ועל ידי עבודה זו נזכה לדברי חז"ל (תענית כט) משנכנס אדר, מיד בכניסתו (כבר "באחד באדר"), מרבים (גם מלשון ציווי, וגם מלון הבטחה) בשמחה.
(מתוך אגרות קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע, חלק א, עמוד רנב)