הרב שמואל רסקין, חולון
בעל בעמיו. אין תואר שיכול לתאר טוב יותר את ר' יעקב משקלוב. לא רק עשיר גדול ועושה צדקות עד אין מספר היה ר' יעקב, אלא גם חסיד גדול. ולא רק תלמיד חכם מופלג אלא גם בעל משפחה חשובה. ועל כל אלה בלטה מידת האמת הפנימית שלו, אותה רכש באמצעות שנות יגיעה רוחנית גבוהה בחצרו של הרבי, בעל התניא.
ר' יעקב כבר חיתן את כל שמונת ילדיו, בניו ובנותיו, כולם להתפאר, תורה וגדולה שימשה על שולחנם כאחד. וכבר היה עסוק ר' יעקב בלחתן ולסייע למשפחות זרות, והתחייבויות צדקה רבות לקח על עצמו. חסיד לא חושב רק על עצמו, היה נוהג ר' יעקב לומר תמיד, והלוואי שנהיה תמיד מהצד הנותן.
"גלגל הוא שחוזר בעולם" אמרו רבותינו. וגם הגלגל של ר' יעקב שלנו התהפך, ובמהירות גבוהה מצא עצמו ר' יעקב בתחתית הגלגל, מגלגל סכומי כסף גדולים מנושה לנושה, עד שכמעט ולא נשאר לו זמן אפילו למעט לימוד תורה.
החליט ר' יעקב לנסוע אל הרבי, לליאדי. ומיד בכניסתו לחדרו של הרבי, פרץ בבכי תמרורים, כשהוא מתנה את כל צדקותיו ומעשיו הטובים, ואת כל הצרות שפקדו אותו לפתע פתאום.
הרבי הקשיב היטב לכל דבריו של ר' יעקב, ואז אמר במנגינה מיוחדת: "אתה מספר על הכל, על כל מה שאתה צריך, אבל לצורך מה צריכים אותך – אינך אומר שום דבר!".
ר' יעקב, חסיד אמת, שמע את הדברים ונפל ארצה מתעלף.
בתקופה הבאה התמסר רבי יעקב ללימוד התורה, לתפילה בהתעמקות הרוח והנפש, ולחשיבה מחודשת על מצבו הרוחני. ואז הגיעה הפקודה להכניסו שנית לחדרו הקדוש של הרבי, שברכו בכל טוב גשמי ורוחני, ומאז חזר לגדולתו ועוד העשיר הרבה יותר מבעבר.
"בשביל מה אתה דרוש ומה שדרוש לך" כותב רבי יוסף יצחק באחד ממכתביו "הם אחוזים וקשורים זה בזה. אם תקיים אותו הדבר למה שאתה דרוש, יהיו לך אותם הדברים הדרושים לך.
"מה שדרוש לך, הנה בדאגתך על זה אין ביכולתך להועיל כלל. ולמה שאתה דרוש – בידך הוא לעשותו. עשה המוטל עליך לעשותו, וא-ל אלקים ה' צבאות ימלא כל הדרוש לך בגשמיות וברוחניות".
השבת נקרא את פרשת "שקלים". החובה המוטלת על כל יהודי להביא לבית המקדש מידי שנה מחצית השקל. ומדוע "מחצית", וכי לא עדיף לתת דבר שלם?!
לימוד גדול באו ללמדנו, אין אנחנו אלא "מחצית", והמחצית השניה זה בורא העולם. מבקש מאתנו הקב"ה לזכור תמיד את החצי שלו, והוא מבטיח לזכור תמיד את החצי שלנו.
לכל יהודי יש ייעוד. לכולנו יש תפקיד ושליחות, כל אחד במקום שלו ומהמקום שלו, במשפחה שלו, בסביבה שלו ובהזדמנויות שניתנו רק לו. נזכור תמיד כי אנחנו שלוחיו של הקב"ה, ובעזרת השם, הוא יזכור תמיד אותנו!