מאת הרב מ"מ אלישביץ, כרמיאל
[אחרי הקדמת הבדיחות]
השתתפות בברית היא זכות גדולה מאוד.
[סעודה זו נזכרה בתורה – כמ"ש (וירא כא, ח) "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק", ולדעה אחת (פדר"א פכ"ט. תוד"ה שש – שבת קל, א) היתה סעודה זו ביום הברית. - משיחת ז' אד"ש תשי"א הע' 1]
כפי שראינו עכשיו, הברית מילה מתבצעת על גבי כסא גדול, שנקרא "כסא של אליהו". הרקע למנהג מופיע במדרש (פרקי דרבי אליעזר (היגר - חורב) פרק כח):
היו ישראל נהוגים למול עד שנחלקו לשני ממלכות, ומלכות אפרים נמנעה מהם ברית מילה. ועמד אליהו זכור לטוב וקנא קנאה גדולה, ונשבע לשמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ. ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו.
ועמד אליהו והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לו הקדוש בגרוך הוא, אליהו טוב אתה מאבותיך? ברח!
עשו בקש להרוג את יעקב וברח מלפניו, שנאמר ויברח יעקב, פרעה בקש להרוג את משה וברח ונמלט מלפניו, שנ' וישמע פרעה את הדבר הזה, שאול בקש להרוג את דוד וברח מלפניו ונמלט, שנ' אם אין אתה ממלט את נפשך, וכתיב אחר אומ' ודוד ברח וימלט, למד שכל הבורח נמלט.
ועמד אליהו ז"ל וברח לו להר חורב, שנ' ויקם ויאכל וישתה. ושם נגלה לו הקדוש ברוך הוא, אמר לו מה לך פה אליהו, קנא קנאתי, אמר לו לעולם אתה מקנא, קנאת בשטים על גלוי עריות, שנ' פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וכאן קנאת, חייך שאין עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך, מכאן התקינו חכמים לעשות כסא אחד מכובד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית, שנ' ומלאך הברית אשר אתם חפצים.לפי חז"ל היה לפנחס אריכות ימים, והוא הוא אליהו הנביא (ראה רד"ק דברי הימים-א ט,כ), או שהיה להם אותה נשמה (בתורת גלגול).1
•••
רבי שלמה מקארלין, אחד מגדולי החסידות, הביא מדרש2 על דו שיח בין אליהו הנביא לבין הקב"ה. כידוע, אליהו הנביא בא לבקר בכל ברית מילה, אבל הוא חשש שבתור קנאי מושבע, הוא לא יוכל לסבול את הנוכחים. וכך הלך השיחה:
אליהו: רבונו של עולם, כיון שמִדָתי שאני מקנא ולא אוכל לסבול חטא ועון, מה יהיה אם אבי הבן המכניס לברית יהיה בעל עבירה, ולא אוכל לסבול אותו?
ה': אכפר לו עונותיו.
אליהו: ומה אם יהיו הבעל ברית (סנדק) והמוהל בעלי עבירות?
ה': אכפר להם גם כן.
אליהו: ומה אם יהיו העומדים שם בעלי עבירות.
ענה לו ה': אכפר לכל העומדים בברית!והוסיף על זה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"), שזהו פירוש הפסוק הנאמר על פנחס "אשר קינא לאלקיו - ויכפר על בני ישראל" [במדבר כה יג]. שבגלל הקנאות שלו, פעל אצל הקב"ה לכפר על בני ישראל.
•••
ישנם כמה גישות איך לפרש את המדרש:
- שבזמן שאליהו הנביא נמצא, הקב"ה מסיר איתנו את כל הרושם של החטאים. ואם זוכים אז לעשות תשובה, ישאר כך לתמיד, וכמו ביום כיפור (הגרש"ז אוירבאך).
- ויש שמבינים את המדרש כפשוטו, שכל מי שמשתתף בברית, נמחלים לו כל עוונותיו, אפילו בלי תשובה... (עי' במקורות להלן) בכל אופן, גם אם זה "רק" כמו ביום כיפור, זה זכות גדולה לשתתף בברית, וצריכים לנצל את זה3.
[1] יש בזה אריכות מכ"ק אדמו"ר בהמלך במסיבו, ח"ב עמ' רלו-ז. ושם דהפירוש הפשוט הוא שזה אותו אדם ממש.
[2] ראה את המקורות בהמשך הדף.
[3] אפשר לקשר את זה בדרך הדרוש עם דברי הרמ"א (יו"ד סימן רסה) "וכל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי כמנודה לשמים", ולכן יש מקפידים לא להזמין לברית אלא להודיע בלבד. אף דפשטות אין קשר בין הדברים...
רעיונות להמשך
- הסיפור על שתי ציפורים במכה שממחיש ג"כ את הסגולות המיוחדות של זמן ברית המילה, מלאך הברית הוא אליהו הנביא כנזכר לעיל.
- סיפורים על מס"נ לקיים ברית מילה, מזמן רבי יהודה הנשיא (רבי ואנטונינוס הוחלפו והגזירה התבטלה), ועד התקופה שלנו (לדומא סיפור זה).
- החסיד ר' יעקב אלישביץ ז"ל היה מוהל ברוסיה במס"נ, ופעמים רבות הוזמן לבתים של יהודים במפלגה הקומוניסטית שסיכנו את תפקידתם ואת כל עתידם להזמין אותו לעשות ברית לבנם. בדרך כלל דאגו לא להיות נוכחים בזמן הברת, כדי שאם יעלו על זה השלטונות, יגידו שזה היה בניגוד לרצונם. פעם, התבקש לקרוא לתינוק על שם לנין ימ"ש, "ויקרא שמו בישראל - ולידימיר!..."
- הסיפור על איך בחר הצמח צדק בין שני מוהלים? וההסבר של הרבי שם (מופיע בלינק הנ"ל), שברית מילה היא מצוה כה מיוחדת שגם בלי כוונה משיגים את המטרה. העיקר הוא מעשה הברית - לעשות צעד פיזי שמזמין את אלוקים לתוך החיים שלנו.
- ואולי אפשר לומר, שגם במדרש הנ"ל רואים כעין זה, שיש אלמנט של מחילה לכל הנוכחים, אף בלי מאמץ רב מדי מצידם.
- אפשר לסיים עם הדברים הבאים (מתוך עצה ראשונה בחינוך מאברהם אבינו):
- ברית מילה, היא המצווה הראשונה שאנו מקיימים עם הילדים שלנו. זה השלב הראשון בחינוך היהודי, והרעיון הזה נושא משמעות כבירה בחינוך הילדים: יותר מכל נושא אחר, אנו מודאגים מהעתיד של החינוך. אנו נותנים לילדים את החינוך הכי טוב שאפשר, אבל לא ברור לנו אם הוא ישרוד את העתיד. אם הם אכן יבחרו לאמץ את הערכים שאנו מעניקים להם אל מול העולם הליברלי והמתירני מסביב. אברהם אבינו מעניק לנו את העצה הראשונה בחשיבותה בחינוך: עלינו להזמין את אלוקים לתוך הקשר. הבה נוסיף תפילה על הצלחת החינוך, ונעניק להם חינוך כזה המבוסס על ערכים תורניים אמיתיים, אלו שהתווה אברהם אבינו בעצמו, הם נצחיים במהותם ויפעמו בלב ילדינו לנצח. נשים לב: מכל הגישות הפילוסופיות שהיו פופולאריות בימיו של אברהם, איזו זכתה לחיי נצח? מה שרדה את כל המהפכות התרבותיות שהתרחשו בארבעת אלפים השנים האחרונות? מי עובד כיום לעץ, לאבן או לעננים? אך להבדיל, רוב מוחלט של האנושות מאמינה באמונתו של אברהם אבינו ועובדת את ה' אחד. זה כוחה של אמת, זאת עוצמתו של הנצח.
- היום עשינו את צעד הראשון עם [שם התינוק], הוא התחבר עם הקב"ה בקשר בלתי הפיך, וגם אצלנו בתור משתתפים בשמחה, הקשר שלנו עם ה' השתדרג היום (כנ"ל במדרש). כאשר נמשיך לטפח את הקשר של התינוק ע"י חינוך המבוסס על ערכי היהדות, ודאי שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים טובים. מזל טוב!
מקור המדרש
בני יששכר
מאמרי חודש תשרי מאמר ד - גדולה תשובה, דרוש ב ס"ז
עוד אומר לך, על פי מאמר רז"ל שהתחלנו בהתחלת הדרוש, כשהחכם יושב ודורש הקדוש ברוך הוא מכפר לעונותיהם של ישראל, יתבאר הדבר עפ"י מה שפירשתי בפסוק הנאמר לפינחס (הוא אליהו) אשר קינא לאלקיו ויכפר על בני ישראל [במדבר כה יג], ודרשו חז"ל בגמ' ראויה שתהיה הכפרה הזו מכפרת והולכת עד סוף כל הדורות עיין שם בפרק הנשרפין [סנהדרין פב ב], והן אמת שהדברים סתומים,
והנה לשמע אוזן שמעתי* שיש מדרש חז"ל (עפ"י הדברים שאמרו בזהר על שאליהו אמר קנא קנאתי וכו' כי עזבו בריתך וכו' [מ"א יט י], אמר לו הקדוש ברוך הוא על שאמר עזבו בריתך יצטרך הוא להיות אצל כל ברית מילה ויבא להעיד שישראל שומרים הברית [זוה"ק ח"א ר"ט ע"א], והנה שמעתי שיש באיזה מדרש)
שאמר אליהו, רבש"ע כיון שמדתי שאני מקנא ולא אוכל לסבול חטא ועון פן יהיה אבי הבן המכניס לברית בעל עבירה ולא אוכל לסבול, והשיב לו הקדוש ברוך הוא הנה אכפר לו עונותיו,
ואמר עוד פן יהיו הבעל ברית והמוהל בעלי עבירות, והשיב השם יתברך אכפר להם גם כן,
ואמר עוד פן יהיו העומדים שם בעלי עבירות, והשיב השם יתברך שיכפר לכל העומדים בברית,
כך שמעתי שיש באיזה מדרש ולא ראיתיו אבל ראיתי בספר אחד** כתב ג"כ ששמע בשם המדרש שכל העומדים אצל כסא של אליהו מתכפרין עונותיו.
ולפי הדברים הנ"ל פירשתי בפרשת פינחס (הוא אליהו) תחת אשר קנא לאלקיו, (על ידי זה) ויכפר על בני ישראל, שאמר להש"י הנה מדתי מדת קנאה לאלקים ולא אוכל לסבול בעל עבירה, הנה עי"ז הבטיחו הש"י לכפר על כל בני ישראל העומדים בברית, וזהו שיש לפרש ג"כ בגמרא דידן, ראויה שתהיה הכפרה הזו מתכפרת והולכת עד סוף כל הדורות.
* באגרא דפרקא אות קמו, הוסיף, שכן "נאמר לי משם קדוש ישראל ה"ה הרב הקדוש מה"ר שלמה מקארלין זצללה"ה הי"ד". ** משערים שהכוונה לשולחן גבוה, הל' מילה רס"ו סקי"ב בשם הח"י בשם המדרש עיי"ש (עמ' 84 בתוכנת אוצר החכמה).
לפי הגרש"ז אויערבאך ז"ל, כי ודאי אין הפירוש בדברי המדרש הנ"ל שעונות כל המשתתפים בברית יתכפרו בלא תשובה, כי הרי אין לנו זמן כפרה גדול מיום הכיפורים, ואף הוא אינו מכפר אלא עם התשובה, והדברים ק"ו בנידון דידן, אלא הכוונה היא להסרת הזוהמא השורה על החטא, ובדומה לזה איתא בתנא דבי אליהו דאליהו יכול לסבול כל מיני סרחון חוץ מסרחון של חוטאים ופושעים, וע"ז השיב לו הקב"ה שבשעת הברית כשאליהו יהיה עמהם יעביר מהם הקב"ה את הסרחון כאילו לא חטאו כלל. אבל יש אומרים שכל הנ"ל הוא כפשוטו. וראה כל השקו"ט בהליכות שלמה ח"א פ"ד עמ' נ' בהערות.