בדיחה: "ככה זה כשממהרים.."

בער'ל היה יהודי בטלן, שהסתובב מקיר לקיר ולא עשה דבר. הגיע הלילה הראשון של חנוכה ואשתו ביקשה ממנו ללכת אל השוק לקנות תבנית ביצים כדי להכין לביבות לכבוד החג. יצא הבטלן מהבית ולפתע ראה עגלה עם חסידים עומדת ברחוב. "לאן נוסעים"? "לרבי! חנוכה היום, נדליק את החנוכייה עם הרבי, נתוועד ונאמר לחיים". בתוך רגע הוא נדבק בהתלהבות של החברים והצטרף לנסיעה.

חנוכה אצל הרבי היה נפלא. בכל ערב הדליקו יחד את הנרות, הרבי אמר דברי תורה והחסידים התוועדו ושמחו. הימים חלפו במהירות, הגיע הערב האחרון של חנוכה ופתאום בער'ל נזכר: "אוי ווי, אשתי מחכה בבית לתבנית ביצים עברו הלביבות". מבוהל והיסטרי תפש עגלה וחזר אל העיר. הוא נחפז אל השוק, קנה תבנית ביצים ורץ בלי נשימה הביתה. אך מרוב חיפזון הוא החליק על המדרגות בכניסה וכל התבנית נפלה והתפוצצה.

כועס ונרגז הוא קם מתוך השלולית ואמר לאשתו: "את רואה, ביילה, ככה זה כשממהרים"...

עוד גירסא

איש חסיד היה שנשלח על ידי אשתו לקנות כד חלב. בדרכו לחלבן ראה לפתע עגלה עם חסידים הנוסעים לרבי, בלי לחשוב פעמיים קפץ על העגלה ועשה גם הוא את דרכו לאדמו"ר. לאחר שבועיים חזר לעיירה ונזכר בשליחות אשתו. הוא מיהר לקנות כד חלב ורץ במהירות הביתה. לרוע מזלו מיד כשנכנס לבית מעד ונפל והחלב ניגר ונשפך בכל הבית... האשה ההמומה מסתכלת בהפתעה על בעלה והוא מפטיר לעברה:

-'נו את רואה, זה מה שקורה כשממהרים!'...

קשרים

• פרשת ויקהל - ויבאו האנשים על הנשים. פי' ליקח מהם תכשיטיהן אבל ברצון הנשים הי' ואדרבא בזריזות בשמחה ובטוב לבב נתנום, משא"כ במעשה העגל דכתיב ויתפרקו בתי"ו ההתפעל דמשמע בע"כ (פענח רזא) הכתוב הזה יורה זריזותם של ישראל כי הביאו הנדבה בזריזות ובחריצות, והנשים קדמו, וזהו לשון הכתוב: "ויבאו האנשים על הנשים". כי לשון "על הנשים" יורה כי הנשים באו שם בתחלה, וכאשר באו האנשים כבר מצאו שם  הנשים שהביאו שם נדבתם תחלה (רבינו בחיי) להורות על זריזותם שהיו נחפזים להביא אלו על אלו (צרור המור)
  • והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
    • לרמוז שהביאו כל הנדבה של המשכן בשני בקרים וזה להורות על זריזותם. וכן אמרו במדרש לבקרים אצמית כל רשעי ארץ. בשביל שני בקרים של נדבת המשכן אצמית כל רשעי ארץ. ולכן ויאמרו אל משה מרבים העם להביא. כי  זה דבר גדול להתנדב נדבה גדולה כזה ומדברים גדולים בזמן קצר כזה. ולכן ויצו משה ויעבירו קול במחנה. סתם במחנה של מטה ובמחנה של מעלה. להודיע חבתם של ישראל להתדבק בשכינה. כלומר ראה אומה גדולה כזה כי אף על פי שהתנדבו לעגל לא היתה מלבם. ולכן לא התנדבו אלא מעט מזער. עד שכל מה שהביאו קשרוה בבגד א' דכתיב ויצר אותו בחרט. אבל עכשיו בנדבת לבם ובשמחתם. הביאו נדבה גדולה עד אין מספר והותר. ולכן עבר הכרוז כל איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה (צרור המור)
  • ראה ערך זריזות