משל
אוניה גדולה התקרבה אל הנמל ואלפי אנשים התקבצו לקבל אותה. בין כל האנשים נדחק ילד קטן ונופף בידו לכיוון האוניה. האנשים החלו לצחוק ממנו: היד שלך כל כך קטנה, מי יכול לראות אותה? הילד השיב כי הוא מנופף לרב החובל של האוניה. הם לא הבינו, למה רב החובל יתייחס אל היד הקטנה שלו?
הילד הסביר: רב החובל הוא אבא שלי, הוא מחכה ליד שלי. הוא מחפש אותה בין כל הידיים כאן בחוף ולכן הוא בוודאי יבחין בה...
נמשל
גם המעשה ה'קטן' ביותר של תורה או מצוות, מוכר ורצוי לפני הקב"ה והוא משמעותי בעיניו גם בתוך כל מעשיהם של כל בני האדם עלי אדמות, משום שמעשה זה הוא המעשה שהוא מייחל ומצפה אליו וכל השאר הם רק הרקע, התפאורה..