בניו יורק (הייתה) גרה אישה כהת עור, שעבדה כאחות רפואית בביתו של הרבי וסייעה לרבנית חיה מושקא ע"ה. לאותה אחות היה מנהג מעניין: היא לא השתמשה במטריה. גם כאשר יצאה לתוך גשם זלעפות, לא כיסתה את ראשה במטריה. היא הסבירה את הסיבה לכך לחסיד ששמר איתה על קשר:
פעם הייתה הרבנית מאושפזת בבית רפואה והרבי הגיע לבקרה. היה זה יום גשום במיוחד ומהיציאה מהרכב עד הכניסה לבית הרפואה, הרבי נרטב מאוד. היא שאלה בחיוך, האם אין לו תקציב לרכוש מטריה? והרבי השיב: "גשם הוא ברכה מהקב"ה ומדוע לעצור אותו במטריה?"...