חסיד רוז'ין מהעיירה ז'יטומיר, שב מהרבי לביתו ועצר ללון בפונדק בדרך. לפתע שמע רעש וצעקות והנה פלוגת שודדים נכנסה לפונדק לשדוד את היושבים. הוא הביט עליהם בפחד ופתאום היה נדמה לו שהוא מכיר את ראש השודדים. הוא גילה לתדהמתו שזה חברו הטוב שלמד איתו בישיבה. החסיד קרא את השודד לחדרו, והלה התרגש מאוד לפגוש את חברו. הם ישבו ושוחחו באריכות והשודד סיפר לו איך התדרדר מהישיבה להיות גזלן:
הוא התחתן עם בת של בעל פונדק יהודי ובהיותו מוכשר וירא שמים, היה לומד תורה כל היום. פעם נכנסה אשתו לחדרו ואמרה כי מתארחת בפונדק חבורה של גויים שמתקוטטת ביניהם, והוא בשכלו החכם והישר יוכל לפשר ביניהם. הוא ישב והקשיב להם ועשה ביניהם חלוקת רכוש. כך באו אליו שוב ושוב, ובמשך הזמן הבין שהם שודדים וחומסים אנשים תמימים, אך כיון שכבר נקשר בהם והם שילמו לו יפה, לא התנתק מהם.
לילה אחד נשמעו דפיקות נמרצות על חלון חדר השינה שלו, ובחלון היה אחד הגויים הללו. הוא סיפר בבהלה כי הם ארבו לאיש עשיר מקייב שהוציא סכום גדול מהבנק, אולם אותו עשיר מגלה התנגדות עזה ונלחם בהם בכל הכוח. "בוא תילחם איתנו בהם, כי אחרת כולנו ניתפס והמשטרה תגיע גם אליך". הוא קם ממיטתו והיכה את העשיר, ומשם לא הייתה דרך חזרה...